התנועה החדשה של זמן, מרחב וחומר

כשזמן עוצר מלכת- חומר נעצר. רבים משתתפים בתחושת "קורבנות סביבתית " לפיה הדברים אינם מתרחשים לפי הצפי, יש תחושה של הפרת האיזון בין השקעה, מאמץ ותגמול. תחושה מטרידה שאין תגמול חמרי הולם למאמציהם, להשכלתם או יכולותיהם ולאופן שבו בנו עצמם עד כה.

הון ושלטון אמרתם? אין לכם מושג עד כמה!

עולם ארץ המבקש לרפא את עצמו, ראשית ירפא את מחלת הכוח והכוחניות ואת התאווה של קבוצות כוח דיקטטוריות לתאוות כוח בלתי נלאית, שאומרת לעצמה, שהעולם במהלכיו החדשים, המשתנים הוא "לא עולם שראוי לחיות בו".