האם המחשבה תמיד יוצרת מציאות?

 

שלום רב,

התקשור הבא הגיע כתשובה לשאלה שנשאלתי לגבי היכולת לברוא מציאות באמצעות חשיבה.

שאלה- האם המחשבה תמיד יוצרת מציאות? "המידע שמצוי בספרות הרוחנית הפופולארית כמו גם במידע מתוקשר מדבר על היותנו אלוהים, ועל כך שאנו יכולים ליצור לנו את המציאות שלנו במו ידינו. באיזו מידה זה נכון? ואם כן מדוע הרבה מן הבקשות/תפילות לא מתממשות?"

תשובה- "ואנו נוסיף ונקשה: מדוע המחשבה הקולקטיבית שלכם על סילוקו  של "המן הרשע" הנוכחי (אחמדיניג'ד) לא מתממשת?"

"מדוע אינכם זוכים בלוטו על פי בקשה, תפילה וכוונה עזה?"

"מחשבות הן תבניות אנרגטיות, שיש להן זוויות פעולה ברורות. ננסה לפשט:  כדי שמחשבה אכן תיצור מציאות פיזית יש צורך בקיומם של כמה תנאים, שמאפשרים לה להיות פעילה וליצור התכנות בתבנית אפשרית למציאות פיזית.

 1. אופן תנועת האנרגיה- כל תבנית יצירה מאופיינת בתנועה אנרגטית שניתנת לתיאור בשפה מתמטית וגיאומטרית. על אנרגיית המחשבה להיות בעלת מרכיבי רטט שיוצרים זוויות ישרות. שלוש מתוך ארבע הזוויות בתבנית עליהן להיות זוויות ישרות. הרביעית יכולה להיות חדה אן קהה ומשאירה אופציה לשינויי וריאציה, ולאופנויות ביטוי שונות של המציאות.  שלוש זוויות ישרות בתבנית משמעותן התכנות מירבית להכלת המציאות באופן הנכון והראוי, בהלימה עם הכוונה. אחרת המחשבה מתכווצת או מתפרשת ונוצר חוסר הלימה.

2. הלימה בין מישורי רטט- אנרגיית המחשבה הרצויה צריכה לרטוט באותו מישור זרימה, שמצוי במרחב הנשמתי. הדבר קשור לאופן בו האור (אורכי הגל שלו) מתנהג לתנועת חלקיקי החומר. מה שקובע זאת הוא קוד הנשמה ומה הוא מפיק מתוככם. ככל שהקוד פעיל ונפתח יותר, פחות עמוס, יכולת התהודה במרחב מתרחבת ועימה יכולת היצירה. כשבני אדם חושבים מחשבה היא מקבלת על עצמה את תכונות מישור רטט הנשמה, היא עוברת דרכו ומצויה בהלימה אליו.

3. גלובליזציה של המחשבה-  על שני תנאים ראשונים אלו להתקיים גם עבור משתתפים נוספים שקשורים ביצירה (באי הקרמה). כוח המחשבה הפרטי לא יכול לכפות מציאות על אחרים אלא אם קיימת הלימה בין מישורי הרטט וישנה תבנית משותפת. בשפתכם מתקיימת הסכמה. לולא היה כך העולם היה מצוי בכאוס של בריאה חסרת סדר וארגון.

מכאן עולות שאלות מוסריות מעניינות לגבי אלמנט הכפייה בתפישה האנושית. הרבה מעשים אנושיים אתם תגדירו ככפיה: החל מגניבה, חטיפה, הרג וכדומה. כל מצב בו מישהו כפה על אחר מציאות שלכאורה לא היתה רצויה לו. לשם כך יש לכם בתי משפט… יש לכם צו חברתי..ומצפון.

ברמה המטאפיזית אנו מצטערים לומר לכם שתנאים אלו שהזכרנו מתקיימים גם במצבים אלו.  אף אחד לא יכול היה לכפות דבר על אחר אם אין התכנות משותפת ליצירת מציאות. באופן פשטני יותר, הרבה מכם משתמשים במחשבה כדי ליצור מקום חניה במגרש מלא. כדי שזה יתממש מישהו צריך לפנות חניה בעבורכם. צריכה להיות גלובליזציה של ההיתכנות המשותפת הזו.

כשאתם רוצים להשתמש בכוח הבריאה שלכם כדי ליצור מציאות אנו מציעים לכם לא לחשוב באופן קונקרטי אלא לחשוב על מהות. אנו מנחים אתכם להניח לצורה, לתבנית הפיזית, הקונקרטית, ולעבור לרמת הפשטה. ככל שאתם מזמנים מהות על פני צורה כך אתם בכוח התודעה מגיעים למישורי מציאות שם פוטנציאל היצירה שלכם גבוה יותר.

אתם לא צריכים לחשב את הזויות- זה אינו התפקיד שלכם זה נתון מכוחה של הפלנטה שלכם שמצויה בקונסטלציה כוכבית מסויימת מעת בריאתה, ומצויה במערכת יחסים עם פלנטות אחרות שאתם מקבלים מהן אנרגיות.  כעת אתם מקבלים אנרגיה ממקורות יקומיים יותר עשירים שמאפשרים שינויים בהבניית המציאות.

 באלו זוויות פונה הכוכב שלכם לכוכבים אחרים? כל הזויות הללו שאתם מכירים כאסטרונומיה או אסטרולוגיה מבנה את יכולת בריאת המציאות שלכם באופן א -פריורי וגלובלי.

זה שקם בבוקר ורוצה ליצור מציאות, טוב יעשה אם יפתח ויבקש כי היום הזה יהיה יום של מימוש. "אני מבקש שיהיה זה יום של מיצוי, ושאהיה במיטבי". זה הדבר הראשון שאתם צריכים לבקש. אתם אוהבים להתחיל מהסוף: מהחלקיק המוצק: מהכסף, מהבית, מהעבודה…תתחילו מדרגה הגבוהה ביותר של מימוש ומיצוי, ודעו שאתם לא צריכים להתחייב על איך זה יראה באותו יום. אתם תהיו מה שתהיו באותו רגע נתון והמימוש יהיה המיטבי נכון לרגע זה, ואין לכם צורך להגדיר או למדוד את זה.

אתם רוצים לגעת במישור ההיתכנות של מימוש, והוא הכי זמין לכם אנרגטית, כי הוא שייך ל"עצמי הגבוה" שכל העת מצוי בהזמנה כלפיכם: מושיט לכם ידיים אנרגטיות ומבקש לדחוף את חלקי האישיות להתרחב עוד ועוד. אז פתחו את הבוקר עם הצהרה/ בקשה "שאהיה במיטבי בכל הקשור למימוש הגבוה ביותר שלי, נכון לרגע זה".

אל תנטשו-  זה הדבר השני. שבו בשקט ותיגעו ביכולת המימוש באמצעות אהבת העצמי.  העצמי שאוהב את עצמו ללא תנאי הוא עצמי ממומש במיטבו. אל תנטשו את עצמכם, תהיו שלמים ונכונים לעצמכם בכל רגע נתון, גם אם אמרתם או עשיתם משהו שאינכם אוהבים. אתם מורגלים בנטישת עצמכם כי כך חוויתם רבות בחייכם. ביקרו אתכם, שפטו אתכם השפילו או עלבו בכם על מה שעשיתם, אמרתם או ביטאתם כחלקים של עצמכם. כך למדתם שיש צורך ל"שלם מיסים " פנימיים עבור צעדים, שאינכם שלמים איתם או כאלו שאינכם בטוחים לגביהם.

 אל תנטשו את עצמכם כשאתם הכי זקוקים לכם- פשוט הביאו רכות ועטפו את עצמכם בכל רגע אפשרי.

היכולת לא לנטוש את העצמי כמוה כנגיעה באלוהות הצרופה. היא אינה מנקה אתכם מן הצורך ללמוד ממעשיכם אך היא מתנהגת כשם שהיקום נוהג כשהוא נע במהלכיו- בתנועה שחובקת, כוללת ואוספת את הכל,  למרות הכל.

אז, כשני אלו מצויים באמתחתכם, צאו לדרך ותבקשו מהות שלימה. מה שאתם מבקשים- דאגו שיהיה המהות ולא האופן או הצורה. לדוגמא: העלו בדמיונכם מישור של רטט, שבו אתם לא רואים את הבית שאתם רוצים לקנות, אלא אתם רואים את המרחב, את האווירה שיש בו, ואת התחושה שלכם בתוך הבית.

או- מה השלב הבא בקריירה שלכם? אתם חשים "תקועים" לא ממומשים… אתם חשים שמשהו הסתיים ואתם עדיין לא יודעים מהו הדבר הבא?  שבו ותרגישו איך אתם רוצים להיות בה. האם אתם לבד, או עם קהל?  האם אתם מסופקים.. האם אתם מעניקים משהו?  האם אתם משרטטים.. מדברים..סופרים…עוסקים בעבודה פיזית  וכו.

נסו לחוש ולגעת במישור הזה באמצעות המהויות ואז חפשו את החיוך הפנימי: משהו מחייך אליכם מבפנים, שימחה שלופתת אתכם, אתם מרגישים שזה "בינגו", אתם יודעים דרך הלב לא דרך השכל.

כשאתם מרגישים את אותה התרחבות פנימית ולא את הכיווץ, אתם יודעים שנגעתם במהות. אז אתם יכולים לומר: אני מבקש זאת בעבור עצמי.

וכך תפעלו: הכוונה מתייחסת למיצוי ומימוש, אהבת העצמי היא ביטוי למי שיודע להפעיל את עצמו במיטבו ברגע נתון, והשוטטות באמצעות התודעה האינטואיטיבית מחפשת את התחושה על פני המחשבה, את התרחבות הלב שמחייכת ואומרת: זה פה! הישאר פה!

וכך אתם נוגעים בכלי היצירה החדשים, ובמהויות התקופה המתרגשת עליכם, כשעבודתכם נסמכת יותר ויותר על אינטואיציה, תודעה מתרחבת, תחושת הלב. בעצם זו היכרות עם מה שנוהגים לכנות אותו "מיסטי".

במסגרת החיפוש שלכם אחר עצמכם כשאתם חשים מבולבלים, או מעורפלים, תקועים או סקרנים… עשו זאת בלי להיבהל. עשו זאת מבלי לחוש נטושים או אבודים, עשו זאת מבלי לחוש שאתם זקוקים למישהו שיראה לכם את הדרך. תראו את הפנס הפנימי שלכם.

עשו זאת בשקט במהלך חודש תמים בכל יום- ואז תרפו.

הדבר המחייך והחדש הזה, שצריך להיכנס למציאות שלכם יכנס אליה. וכשכך קורה, דעו לכם כי שלושה מרכיבים השתתפו במהלך : זוויות של 90 מעלות שמאפשרות התכנות ליצירה תבניתית, מישורי רטט זהים, ומחשבה גלובלית.

כי המימוש הפרטי שלכם הוא תמיד חלק מגלובליזציה רחבה יותר.

עוד על המהפכה התודעתית ויצירת מציאות בתקשור הבא

חשוב*** אם נרשמתם לאתר ואתם לקוחות של Gmail שימו לב שהדיוור אינו מגיע לספאם או לפרסום

Share
פורסם בקטגוריה העת החדשה, תקשורים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

9 תגובות על האם המחשבה תמיד יוצרת מציאות?

  1. מאת שלום‏:

    ואוו….בעודי קורא את התקשור שימחה מתפשטת בליבי לכל גופי ,הלב מזהה את הידיעה של יצירת מציאות מלווה באהבה עצמית, עם חיוך פנימי ,ונגיעה במהות, הרגשת אושר זו דוחה ספקות, מהדהדת, יוצרת מישור רגוע שליו וההרגשה של ניווט עם טייס אוטומטי, כשאני מסכים לקבל את עצמי להסכים להרגיש ,להקשיב לתחושות הלב והגוף. יום ניפלא!

  2. מאת דנית‏:

    אהבתי. תודה. ברור ומורגש מוכר . בימים אלו חותר מתמסר לקול של הלב, כי כשהלב מדבר העולם שותק כי הלב דובר אמת. תודה.

  3. מאת נורית‏:

    תודה ליאורה.
    הלב מתרחב ומתמלא בחמלה עצמית.
    מרגישה את האהבה הלא תלויה בדבר.
    יש מצב שזה אושר.
    בתקווה שימשך ויטמע בכל חלקיק בתוכי ומאחלת לכולם להרגיש זאת.
    נורית

  4. מאת אורנה‏:

    ליאורה יקרה, איזה תקשור מרגש, ומאפשר תובנות נפלאות.
    צריכה לקרוא שוב, אחרי ההתרגשות.
    תודה על המסר.
    אורנה

    • מאת ד"ר ליאורה בירנבאום‏:

      תודה אורנה

      משמח אותי לקרוא זאת!

      ליאורה

      • מאת זהבה דוד‏:

        תודה ליאורה
        כלים כל כך גבוהים להפוך מחשבה למציאות
        מבטיחה לעטוף את עצמי ברכות ואהבה בכל רגע נתון
        מאחלת לחשוב מהות ושתהיה לכולנו הלימה בין מישורי הרטט
        צריכה לקרוא שוב ושוב כדי להטמיע
        שבת שלום ומבורך זהבה דוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>