זה צריך להישרף ולהתכלות -וזה לא!

איזה מין סדר זה?

לא הפתיע אותי שהחליטה לעזוב ביום חג החירות. היא דיברה על חופש, במובניו השונים, מאז שהכרתי אותה. על פי התפישה הרווחת- היא נכנעה למחלה, הסרטן גבר עליה וכוחותיה תשו. דרך עבודתי הארוכה עמה למדתי עד כמה אנו לא מבינים את סדרי היקום, ואת תנועתה של הרוח, עד כמה הצורך שלנו בדפוסים סדורים, ניתנים לניבוי, כופה עצמו גם על עולם הרוח בצורת "אכסיומות רוחניות".

מורגלים אנו בחיפוש אחר סיבה ותוצאה; זוהי מהות הסדר הליניארי המוכר לנו. לפי המתמטיקה הזו כל מכאוב, לא כל שכן חולי פיסי, מסתיר מאחוריו חולשה, או כשל בפענוח מסרי הרוח, חוסר יכולת לממש את רצונותיה. התפתחו פרשנויות מטאפיסיות שמחליפות את אלו הרפואיות המוכרות, שמתימרות להסביר מדוע מסכימה הנשמה למחלה?

דרכה הכרתי פרדוכס התפתחותי : הרוח מרפאה את עצמה וכהרגלה משתמשת בפיסי- אך לא באופן הצפוי.

דרכה נחשף דיאלוג מרתק עם הרוח, ומסעה בין מעבריה השונים. מסע שחשף את הסדר האלוהי שהנחה את הנשמה. סדר פרדוכסלי, שפרע את שורת האכסיומות התפישתיות שלנו, לגבי בריאות הגוף שמתקיימת במקביל ובכפוף להתפתחות הרוח.

 ככל שרוחה התעצמה, וככל שהתאפשרה לה פריצת דרך רוחנית, מלווה בתפנית עצומה בחייה- כך נחלש גופה, ו"נכנע" למחלה. איזה מין סדר זה??

 אנחנו רוצים סוף שמח, אז איך רושמת לעצמה הנשמה מימוש, בעוד ליבינו האנושי מזדעק ומבקש את הסוף שמסתדר לנו?

סדר אקראי אלוהי, לא מובן, לא ניתן לניבוי, לא "ראציונאלי"- עוטף את היקום כולו, ואלו אנו, בני האדם, שחריגים בראית המציאות. אנו אלו, שיוצאים דופן עם החוקים שלנו, שפועלים במציאות כה שונה מהמתקיים ביקום הרחב.

על פי הסופדים לה היא "נכנעה למחלה" ותש כוחה. על פי מה שראיתי דרכה ואתה- היא התעצמה והתרחבה, השיגה את שלה- והמשיכה הלאה. אני רגילה למחשבה שאני מלווה את המטופלים שלי בדרכם, היא גרמה לי להתפעל מהאופן שבו היא הייתה פה כדי ללוות אותי.

התקשור הבא שייך להפיכת הסדרים, לפרדוכס התפישתי ולחירות התודעה שאנו כה זקוקים לה בתקופה עצומה זו. לא הספקתי לשוחח אתה עליו, אבל הוא כאן בשבילכם.

 זה צריך להישרף ולהתכלות -וזה לא! 

שלום רב,

"זה אשר אומר "הנני" במעבר תקופתי זה, אומר כי הוא מוכן לעבור את התהליך שעבר משה רבינו  מול הסנה הבוער.

והרי איך אפשר שהסנה בוער… ואיננו אוכל?  על פניו נשמע הדבר כמו עוד נס אלוהי, שהגיע כי האנושי זקוק להוכחת קיומו של אלוהים, לא כך?

נוטל האלוהים את אחד מחוקי הטבע, משבית אותו, והופך אותו על פניו! כלומר: זה צריך להישרף ולהתכלות -וזה לא! פלא עצום! שמאפשר לאדם להשתכנע כי לפניו מצויה מהות גדולה יותר.

מה קורה עת האש שורפת ושורפת, ומשה, שמתבונן בפלא, לפתע נופל אפיים ארצה? מה הוא מגלה שם? מה הוא "רואה" בתוך האש?

קחו את עצמכם רגע למעמד הזה, לסנה הבוער שאיננו אוכל, ודמיינו שלפתע נוחתת עליכם הבנה מאוד חזקה, שבעקבותיה בא קולו של אלוהים. מה אתם רואים?

אין חומר! ליתר דיוק- אין דבר כזה חומר. מה שמבין משה באותו רגע הוא את רעיון אשליית החומר, את ההכרה בקיומה של התודעה האחת שחובקת כל ומלהטת בחומר לצרכיה. הוא חווה קפיצה תודעתית, וברגע קסום מבין מי הוא- ישות אלוהית מגולמת בחומר. את זאת הוא קולט ברגע שהוא נופל על האדמה.

משה זוכה לרגע מיוחד של זיכרון, זה שלפני הפיצול מהאלוהות, לפני ההתפעמות בחומר. הוא זוכה לראות, להכיר ולהרגיש דרך עצמו את אשליית קיומו של החומר, הוא קולט את היות התודעה אחת.

 "הסנה הבוער שאיננו אוכל", נדמה כקסם לאלו ששבויים עדיין בתפישת התודעה המפוצלת. את זאת מבין משה ומבין גם כי השליחות שלו היא להוביל את בני ישראל להבנה דומה, דרך המסע במדבר. תודעה אלוהית אחת, שנעה ממקום למקום לצורך גילוי ולמידה, כמו מסעה בפלנטת ארץ. אך אז בא עגל הזהב -ואשליית החומר גברה על הכל.."

לא היינו מוכנים לגילוי הזה אז- אבל אנחנו מוכנים אליו עכשיו.

קורסים חדשים: "שבעת הצעיפים: מטאפיזיקה של התעלות"     "תודעה, מודעות ותקשור"

Share
פורסם בקטגוריה העת החדשה, כללי, תקשורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות על זה צריך להישרף ולהתכלות -וזה לא!

  1. מאת שבי (שבתאי)‏:

    מרתק ליאורה חווינו עזיבה של חברה לדרך אשר גופה קרס (קריסת מערכות) לאחר התמודדות עם הסרטן שאחז בה באופן אישי סרבתי לקבל ולהבין כי חשבתי שיש לה עוד המון עבודה לעשות פה עבורי זו הייתה סטירה כפה שטלטלה אותי כהוגן שהביאה אותי לעצור את הפעילות והלמידה להכיל ומאז אני בהפסקה מתודית ואחריה אבא שלי עזב את המרחב והחלטתי להפסיק עד שארגיש שאני מוכן תודה לך ומקווה שלא הגזמתי בשיתוף שיהיה יום קסום ליאורה

    • מאת ד"ר ליאורה בירנבאום‏:

      הי שבי
      לא רק שלא הגזמת בשיתוף, הלוואי שהיינו משתפים יותר בחוווית האנושיות הללו.
      מצד אחד היקום משפיע עלינו שפע של מידע מעניין, מרתק, חושף דרך וכו.
      מצד שני בני אדם אנו שחיים את החיים, ואין לנו הסברים לפעמים, למה שקורה סביבינו, כשזה לא קורה בהתאם להבנות שלנו- רוחניות ככל שתהיינה.
      למדתי, ואני עדיין לומדת שאנו מבינים מעט מאוד…לגבי הסדרים האלוהיים יקומיים. עם זאת למדתי לבטוח בהם גם במצב הזה.

      תודה לך
      ליאורה

  2. מאת רונית‏:

    מופלאה בחירתה ,לעבור למרחב אחר בחג החירות ,ולא סתם חג החירות אלא בשביעי של פסח בדיוק בזמן בו בני ישראל יצאו ממצרים ועברו בים סוף,כל כך עוצמתי,…..כל כך סימלי….
    ונכון אנו כאן קיוונו והתפללנו להבראתה, לכאורה זה לא קרה , ורק לכאורה, כי ,נשמתה עברה ריפוי מדהים ומבחינתי זו ההבראה , ….. רק שלנו כאן זה בלתי נתפס….

  3. מאת שלום‏:

    מרתק ליאורה בדיוק הירהרתי באשלית החומר שהוכתב לי , מספר ימים חושב לקרא מסר שלך ,היגיע הרגע הנכון וקראתי כל כך מתחבר לי במקום שאני עומד… היקום יודע הוא לא אקראי הוא פשוט מביט דרך הרב מימדיות בו זמנית בהכל לכן יודע לתאם המדוייק לכל אחד כל דבר בזמנו. עולם נפלא ומופלא!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>