לחשב מסלול מחדש

לחשב מסלול מחדש  

כשמתקיים שינוי בייחוס הקרמתי עומדת נשמה ומכריזה בקול רם כי תבניות תנועה מסוימות כבר אינן עוברות דרכה באותו האופן ואינן מפעילות אותה כבעבר. הרגש המוכר מתעורר בקול ענות חלושה…הפעולה במציאות אינה נגררת באותו האופן.

כך נפתחים ונזעקים השמים: חבילת האנרגיה המפוחדת מתפוגגת אל המרחב באופן שאתם לא יכולים להבינו. זוהי בחירה מכוונת -או כוונה נבחרת: זהו מבט עיניה של אלוהות בשותפות הנשמה. זה גורל -אם תרצו, אך בעיקר זהו מהלך טרנספורמטיבי שהפלטפורמה לקראתו מבשילה והולכת כעת.

יש ולפני השינוי הנשמה חווה נסיגה מסוימת: דמיינו את הסוס הנסוג לאחור דווקא לפני שהוא יוצא לריצה חדשה. משיזדעקו השמים תרקוד הנשמה ריקוד חדש ותדע לזמן לעצמה מציאות בעלת אופי משתנה. הרבה מכם מצויים במצב זה. אתם נסוגים מעט, אתם מתארגנים.

לכן, יש משמעות גדולה להיבטי הנשימה בימים אלו. הנשימה מסייעת לכם לעשות "פינוי בינוי" כדי לסייע למה שתואר קודם. הפינוי האנרגטי שאתם עוברים עכשיו, מעמיד את הריאות ואת איברי הנשימה במקום חשוב ומכובד. הריאות מחזיקות רגשות מאוד מסוימים: דכדוך, יגון, מבט עצוב על פועלכם ועל ערככם העצמי, כזה שאינו פונה בחדווה קדימה. כל זה נוטה להתיישב בריאות.

הנשימה היום עוצמתית כי יש לה "מטאטא חדש" : יש באפשרותכם לטאטא היום את הזיכרונות והחששות הללו ואת מה שנותר מהייחוסים הקרמתיים הקודמים, בהינתן שהנפש הסכימה שלמדה ומיצתה אותם.

אתם יכולים כעת לרפא את עצמכם, לכן תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לנשימה. אחת התפוקות המשמעותיות של המדיטציה היא, שהיא משחררת את הנשימה לערוך תהליכים אלו ללא הצורך לתת מענה לצרכי הגוף הנוספים. כשאתם יושבים בשקט היא מתפנה לטאטא את השאריות הללו.  מומלץ לשלב פעילות ארובית עם פעילות אנאירובית; אלו שיתרגלו נשימות יוגיות ומדיטטיביות יעברו תקופה זו בקלות יחסית, וזה יאפשר את ההתעלות האפשרית מעבר לפרסונאלי והפיסי ויאיץ תהליכי פינוי אלו.

מדוע נשמות נעצרות או מהססות? מדוע הן בפרשת דרכים? הרי מקובל לחשוב שזו האישיות שמתקשה לערוך התאמות ושינויים. מה כבר מפריע לנשמה?

נשתמש בדימוי: נאמר שיש מכונית מסוימת שרגילה לנפח מנוע מסוים ולדלק מסוג מסוים. במכונית, בתא הכפפות ישנה גם מפת דרכים. כל הפרמטרים הללו מתואמים כך שהמכונית תהיה מסוגלת לנסוע באלו הכבישים שבמפה בביטחון ובנוחות.

בוקר אחד פותח הנהג את תא הכפפות ומוצא שם מפה אחרת ולא מוכרת. לא מכיר את הכבישים, את המחלפים וכדומה. יושב הנהג וחושב: האם המכונית שלי מתאימה? בכבישים אלו נוסעות מכוניות מסוג אחר במהירות אחרת עם יכולות אחרות. האם אני משתלב?

אולי צריך לארגן את התנאים מחדש? עד שהנהג חוכך בדעתו איך להסתגל לתנאי המציאות החדשים עובר קצת זמן. זהו מצבן של הרבה נשמות כעת. הן עורכות התאמות לתנאי המציאות המשתנים. אלו לא ההתאמות המוכרות לכם מספת הפסיכולוג, שקשורות בעיבוד רגשי של חוויות עבר. אלו התאמות שדורשות מהנשמות להתארגן על תנועה אלקטרומגנטית שמבוססת על תבניות אחרות.

הן צריכות ללמוד איך להניע את "חבילות האנרגיה הללו" יחד עם תדרי מערכות הגוף ועם תנועת האישיות שכן הכל צריך לנוע בסנכרון.

מערכת תאית משתנה: משתנה תפקוד הממברנות של התא כעת (הממברנה= קרום התא שמשתתף בתהליך חילוף החומרים התאי). כשזה יקרה הרבה יותר אנרגיה קדושה תתפרש ותפעיל את הקוד הקדוש הפועל בכל תא בגופכם, בעזרת מפתח חדש, שיאפשר פוטנציאל תנועה חדש. זהו השינוי הגדול.

מתחוללים שינויים לצורך סגירת ייחוס קרמתי מן העבר; תבניות האנרגיה שמייצגות פחד או קונפליקט משתנות. הדבר אומר שהממברנה צריכה לערוך גם היא שינויים בתפקודיה שכן היא אחראית על פוטנציאל התנועה הפנימי.

אך יש והנפש מתקוממת ומתמרדת. הנפש היא מקום החיבור בין חלק הנשמה שמצוי בכם לבין האישיות שלכם. כשהרוח מבקשת לעבור דרך האנושי ביתר עצמה היא יכולה לפגוש אחת משתי תגובות: או שהאישיות התרחבה דיה כדי להכיל את השינויים המתבקשים, או שהיא מסיטה קדימה לחזית את הדפוסים ההגנתיים הקיצוניים שלה, משל אומרת היא: "על גופתי"…

לעיתים עז הוא המאבק הפנימי שכן רוצה הנפש את החידלון (לא את המוות). היא רוצה להתנסות באיפוס, שאפשרי כשהרוח מתחזקת ומתעצמת, ומחליטה כי יכולותיה מאפשרות לה לבקש את הלידה מחדש. זו לידה אנרגטית שאומרת כי מאפסים את עיקרי הנושאים שהנחו והדריכו את הנשמה עד הלום. נותרים הרשמים רק כדי להותיר תחושת קוהרנטיות ואינטגרציה פנימית, שהרי בני אדם אתם ולא תוכלו לקום מחר בבוקר עם אישיות חדשה.

תהליך הלידה מחדש עובר דרך אותו איפוס, שיש בו חווית מוות לא פיסית. אתם מצויים בעיצומו של דיאלוג אינטנסיבי בין הרוח המבקשת את האיפוס על מנת להתעצם, ובין האישיות המוחלת על כבודה, יורדת על ברכיה ומתחננת: "אל תהרגי אותי".

יושבת הנשמה ומטכסת עצה: איך להסביר לאישיות כי לא מדובר במוות? כי לא מדובר בחידלון השולח את הרוח לביתה ואת הגוף לאדמה?  מדובר באתחול מחודש, בתהליך סגירתם של דילמות ופחדים שהותירו את עצמם פעילים עד כה.

הרבה מכם מצויים בשיח הזה. בחשיבות המודעת שאתם מייחסים למה שמתרחש בכם ובמקביל בפחד הלא מודע להתאיין ולא להיות. החולשה, העייפות ואף העצבות לפרקים, שרבים חשים מובנים לנו, מוכרים לנו, וראו איך כולנו סביבכם חובקים אתכם. לו יכולתם לראות הייתם רואים איך תאי הגוף שלכם מכילים אט אט את החיבוק האנרגטי שלנו, איך הממברנות לומדות תנועה חדשה, את סילוק החומרים "הרעילים" האנרגטיים שאינם נחוצים עוד החוצה, אל החלל אל האין.

תהליך חילוף חומרים אנרגטי זה מצוי בעיצומו והוא מתיש אתכם. הוא מעייף ודורש צריכה קלורית לא מוכרת לתזונה ולרפואה שלכם, הוא דורש את המנוחה את המדיטציה השקטה, ואת השהייה בקרבת מדריכי הרוח שלכם, מה שמתאפשר לכם כשאתם משנים את מצב התודעה שלכם.

המסכים הופכים דקים יותר -אין יותר סודות.  זו דקיקות אנרגטית שאינה מאפשרת עוד את החציצה הכבדה שבין שתי המציאויות. ככל שתחושת ההתלכדות בין שתי המציאויות מתחזקת בכם, כך נוח יותר לנשמה הוביל את האישיות ברכות אל ההסכמה ללידה מחודשת.

רואים אנו את השאלות…את החששות.. וגם את התשוקה לערוך את השינוי עם זאת כבדו את דרככם, כבדו את הקצב האישי שלכם אל עבר אותם שינויים אפשריים.

 כדי לעבור אל ההתכנות הבאה, אל תוך הדלת שנפתחת וממתינה,  כדי שיופעל המסלול החדש, צריך לדרוך בו, ולדשדש בו, לסמן לכל אבן ורגב בו שהנה- הנעליים עומדות לדרוך וכדאי להתכונן ולהכשיר את הצעד הבא.  מסלול שנותר מיותם, שלא סימנתם בו נוכחות -לא יופעל. ישתמט הוא ויתפוגג וימתין להזדמנויות אחרות בהתאם לתנאי המציאות שישררו ברגע נתון אחר.

כך פועלת המציאות המטאפיזית: בהלימה עם המציאות הנראית – צמודה, משקפת, מבטאה, מראה, תומכת- לטוב ולרע.

מה פירוש לסמן למסלול החדש כי דורכים בו?  להתחיל לממש שינויים! התגובות, הרגשות הפעולות, הבחירות שלכם במצבים מסויימים.  גם אם תיזכרו שנייה אחרי…המודעות החדשה תאיר את הפעם הבאה.

הקורסים החדשים: תקשור החל מה16.10.17

שבעת הצעיפים  החל מה 18.10.17   בשל הביקוש ומס המקומות המוגבל מומלץ להקדים ולהרשם.