המעבר בין שתי פרדיגמות: הפרדוכס ההתפתחותי

כל נשמה העוברת דרך אישיות יש בה שני מרכיבים: המרכיב האינטראקטיבי המבקש להסתנכרן עם תנועת המציאות וליצור שלמות איתה: כולכם רוצים לחוות את החיים כנוחים ומיטיבים. במקביל, קיימת אצל כולכם תנועה פנימית הנובעת מתוך ידיעה, כי לבורא יש יכולת בריאה ויצירה של מציאות בעבור עצמו.

אנו מתעכבים בעת הזו על נושא הפרדוכס ההתפתחותי זה שבין יכולות הנשמה לבין מעצורי האישיות לא רק כי הוא עצמתי. הבנתו מסייעת לכם להתקדם במהפך שלכם, ומתוך כך מסייעים כולכם למעבר העולמי בין שתי פרדיגמות.

פרדוכס זה אינו היחיד: אתם כעת מתמודדים עם שני פרדוכסים. השני מהווה קו תפר מסוים, פתח למהפך נוסף שקשור ביכולת הנשמה להגדיל את יכולת הבריאה הפרטית שלה "על חשבון" מרכיב הבריאה המשותפת עם הסביבה. לא מדובר בניתוק מן הסביבה אלא על שינוי במוקד הבריאה: על בסיס איזו אמונה /יכולת מתרחשת יצירת המציאות?

זהו מהלך רב עצמה ורב משמעות מפני שהוא הצעד שמאפשר לעולמכם לנוע בעצמה רבה יותר אל השלב הבא שלו.

לדוגמא- לנשמה יש תכונת בסיס שאומרת "שכשהיא מתבוננת על כמה היבטים בו זמנית, כמו מסתובבת היא בגלריה ומביטה היא בכמה תמונות, מספיק לה להסתובב כמה דקות כדי להתרשם. היא מביטה בחטף, אוספת את העיקר ומבחינתה זה ביקור מוצלח. היא אינה זקוקה לפרטים כדי להבין את התמה העיקרית.

 בבואה הפעם בוחרת הנשמה אישיות בעלת היבט פרדוכסאלי לתכונה: כזו שמתעכבת על הפרטים שסבורה שאם היא לא אוספת מספיק פרטים אינה יכולה להתרשם מספיק. זו תכונה שמעכבת אותה מפריעה לה וכשהיא גדלה מילדות היא הופכת את החיים לבלתי נסבלים, כי מתפתח חוסר ביטחון בקבלת החלטות, בהפרדה בין עיקר וטפל וביכולת להתקדם על סמך אמון פנימי. התכונה האישיותית  מתפתחת כמובן על בסיס מפת החיים שבחרה הנשמה ,במטרה לעורר את הפרדוכס לחיים.

במקום שכוח הנשמה: זיהוי מהיר של העיקר, יוביל את האדם, והוא יהיה מסוגל לנפות במהירות את מה שאינו רלוונטי, הוא פועל באופן הפוך: אוסף, חוקר ומתעסק בפרטים מה שגורם ליופיה המקורי של הנשמה להידחס ואינו יכול לשרת אותה היטב. האדם סבור שזוהי הדרך לחיות את החיים.

"כדי שתוכל להכיל את הפרדוכס עליך להבין שלא כל בני האדם לומדים את המציאות באותו האופן. בדיוק התכונה הזו מפריעה לך: אתה עסוק בלאסוף מידע לגבי איך אחרים חיים את חייהם וסבור שמהמחקר הזה תקבל תשובות. בינתיים אתה מסכים רק להיות אוסף כל ההיבטים האנושיים שאספת בסביבתך, אבל מי אתה?  אתה הולך לאיבוד.

מה שצריך לדעת הוא לזהות את האיכות הבסיסית של הנשמה ולחזור לאלמנט המקור לבסיס הראשוני עליו היא נשענה כשהתפצלה מהאל. כל נשמה כשיצאה הגדירה את עצמה באופן מסויים ודרך הגדרה זו הפכה את עצמה לשונה ואינדיוידואלית.

האינדיוידואציה אצל כל נשמה יצרה גרעין, ליבה מסוימת, שסביבה נבנו תכונות נוספות שתומכות בגרעין הבסיסי.

אי אפשר להתווכח עם גרעין הנשמה. האנושי מתווכח על כל דבר:  אתם שופטים כמעט כל דבר אם הוא טוב יותר או פחות וכדומה. הרוח אינה עוסקת בכך, גרעין נשמה אינו נשפט ביחס לגרעינים אחרים.

ההשוואה בין אנשים, מה שהרבה עוסקים בו היא רעה חולה, היא אם כל הרעות. העיקרון המוביל הוא לזהות את תכונת הליבה ולפתח אותה למרות הפחד שהתפתח במהלך החיים.

תזהו את הפרדוכס ההתפתחותי שלכם. חזרו לתכונת המקור בליבת הנשמה שמצויה בפרדוכס עם ביטוייה של האישיות- זהו הדבר החשוב כעת כדי לנוע קדימה. לוותר על הצמצום שהאישיות בחרה כאקט הגנתי, כתוצאה מאירועי החיים, ולהרחיב חזרה את תכונת המקור.

כשאתם מזהים את החוזקה שלכם אתם מחפשים כמה שיותר אפשרויות לבטא אותה, את הליבה על חשבון הביטוי ההגנתי הפרדוכסאלי.

הפרדוכס השני קשור לצורך להרחיב את יכולת הבריאה האוטונומית שלכם על חשבון הבריאה המשותפת. אם בני האדם אינם מבינים איזו בריאה להרחיב אז הם מרחיבים את הקיים ובוראים עוד מאותו הדבר.

כשאתם הולכים ומזהים את ליבת המקור שלכם, את החוזקה העיקרית שלכם, וגם מבינים איך החבאתם אותה לאורך השנים באופן הגנתי מפני פגיעה אפשרית, אתם מוסיפים לכך את הידיעה כי מדובר באשליה שהגיע זמנה להתפוגג. משתנים תנאי החיים על פני הפלנטה והבריאה העצמית מבקשת להתחזק ולהתייצב- אז אתם בדרך החדשה.

כדי שפרדיגמה חושית, שמבוססת על עקרון הדואליזם תתחלף בפרדיגמה של הזכרות עם ה"אחד", על כל אחד מכם לא רק להאמין ביכולתכם לברוא מציאות, אלא להרחיב את טווח הבריאה הזו. להרחיב את השימוש באינטואיציה ובתודעה על פני פעולה ומאמץ פיסיים.

אז המהות האלוהית האוטונומית שלכם מתרחבת והולכת ועמה משתנים חייכם.

Share
פורסם בקטגוריה העת החדשה, הפסיכולוגיה של הנשמה, כללי, תקשורים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על המעבר בין שתי פרדיגמות: הפרדוכס ההתפתחותי

  1. מאת רונית‏:

    קראתי בשקיקה. הדוגמא של להביט על תמונות בתערוכה – לרפרף בלי צורך לסרוק העלתה חיוך של "נכון, הו כמה נכון". הרבה מאוד דברים שנכתבו מוכרים לי היטב. במקום שאפשרתי לאינטואיציה לתפוס מקום העזתי לעשות צעדים משמעותיים בחיי. במקום שבו אספתי ואספתי את הפרטים וניסיתי לרדת לדקדוקם – בעיקר התבחבשתי. כעת הזמן לחפש אחר תכונת המקור. תודה ליאורה

  2. מאת אלין שי‏:

    מתאים לי בול!!! בדיוק בזמן
    אהבתי את הרעיון להתחבר לאינטואציה ולתודעה במקום להתאמץ פיסית, זה נושא שאני עסוקה בו הרבה לאחרונה
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>