ימים של סליחות

 

 

ימים של סליחות, הם מקדמים את פניהם של הימים הנוראים.

 " מושג הקרמה, הגורל, משנה את פניו – את זאת אתם יודעים.
כשהקרמה המוכרת לכם מפנה את מקומה, היא בעצם מאפשרת לקפיצות התפתחותיות לתפוש מקום, ולנשמות לבטא יכולות באופנים הגבוהים ביותר דרך האישיות.האישיות האנושית, בחלקה מייצגת דרך תכונותיה, את היבטי הרוח, ומנגד משקפת תכונות נוגדות, מסתייגות או פרדוכסאליות לאופי הנשמה: זהו חלק מאתגרי הרוח.
 במקומות של התלכדות, בין נשמה ואישיות,יכולים לקרות שני דברים פוטנציאליים: במצבי קושי התלכדות כזו מאפשרת לנשמה תנועה מהירה במישור המציאות, כי האישיות אינה עומדת בדרכה. מאידך, התלכדות שכזו עלולה להסיר חלק ניכר מן האתגר מדרכה של נשמה, מפני שאין מי שיעמוד בדרכה, ינופף בידיים ויאמר- עצרי! לא כך הפעם!.
 כעת נפתחת אפשרות חדשה לביטוי המימוש העצמי הגבוה ביותר: גם בשל הסיכומים הקרמתים וגם מפני שבעבור הרבה מן הנשמות זוהי פעימת חיים אחרונה על הכדור. המימוש הגבוה ביותר האפשרי שואל: באיזה אופן אתם יכולים להפוך עצמכם משיקוי מהול, לתמצית, בה כל טיפה מכילה הכל? הרבה טמון ביכולת שלכם להכיר בערככם, זה שלא נשען על אקו סביבתי.
 אך לא רק: אחד הקטליזטורים לסיכומים קרמתים מגולם ביכולת לסלוח. הדרך לסלוח היא דרך השכחה, מפני שבכל פעם שאתם נזכרים באירוע, מתעורר הרגש הנלווה. אל הסליחה לא ניתן לסלול דרך מבחוץ.
מדובר בהתהוות פנימית, אשר כאשר מגיע זמנה- מגיע זמנה.
 מה יכול לסייע? הבנות מטאפיסיות פילוסופיות ומשמעותיות, שעוטפות את אירועי חייכם, ומסוגלות להציג אותם בפרופורציה חדשה. אלו שאינם מסוגלים לראות את אירועי חייהם כחלק מפאזל הרבה יותר גדול, מתקשים לסלוח כי הם נשארים מזוהים מבפנים עם תמונת חייהם הפרטית ואינם רואים אלא אותה.
 מי שמזדהה עם כעס או עם קורבנות, הופך אותם לחלקים מהותיים בזהות העצמי; איך ניתן לוותר עליו? הדבר משול להתאבדות רגשית.
חפשו הבנות מטאפיסיות פילוסופיות, שמאפשרות לכם לשים בפרופורציה את אירועי חייכם. למשל, חפשו איך ניתן לראות מחדש את המסע הנשמתי שלכם, שמשותף עם נשמות קרובות, כמסע שלא נולד בחיים אלו.
מה הייתם ומה עשיתם ביחס לאחרים אלו במעברי חיים קודמים?
 אין ספק: כדי לסלוח צריך פרספקטיבה, צריך פרופורציה חדשה וצריך אסתטיקה. יש צורך לשים את "חתיכת הפאזל המסוימת", שדוחקת בכם בכל פעם מחדש לכעוס, לזעום, להיזכר, ולהישאר מזוהים עם הזיכרון הקשה.
האסתטיקה אומרת כי חתיכה זו יכולה לשנות צורה ולהתאים עצמה בראייתכם את נפשכם. בזיכרונותיכם, יכולים אתם למקם את האירועים אחרת, כשאתם יודעים עוד על השותפות רבת הפעימות בינכם לבין נשמות באות הקרמה. זוהי פרספקטיבה אחת שעשויה לסייע לסליחה אפשרית ואינה מוגבלת להבנה הפסיכולוגית המוכרת.
 פרספקטיבה נוספת אומרת, כי יש לצאת ולהרחיב אף מעבר למעגל הקרמתי העתיק שלכם על ידי כך שתשאלו: איך משרת מעגל החיים הפרטי שלכם את התודעה השלמה, בתקופת חיים מואצת שכזו?
 לשון אחר: מדוע בחר האל, כי אתם תפגשו בנשמות מסוימות ותחוו את האירועים ה"בלתי נסלחים" הללו, מנקודת מבט קולוסאלית, יקומית? מה מסוגלת לתרום מערכת היחסים שלכם לתודעה האלוהית השלימה?
 אומרת תודעת האל, כי כאשר אתם מבינים, מה באמת באתם לעשות כאן, וכשתסכימו לממש זאת, לא יחזרו אליכם זיכרונות שמקשים על הסליחה, כי אתם תבינו איך אתם משרתים רעיון גדול דרך היטמעות במרחב הרמוני אחד שכל חלקיו תורמים להתפתחותו.
 לא הכאב שלה, לא הכאב שלו ולא הכאב של אף אחד, גדול יותר, צועק יותר או צורם יותר במרחב. המאבק, שבני האדם מנהלים על הנראות, על הבולטות ועל הנוכחות שלהם, עוברת דרך הכאב כמו דרך הכישרון ועוד. כל אלו אמורים להתכנס ולהתיישר אל שוויוניות הרמונית אשר בלעדיו המימד החדש לא יכול לעטוף את הכל.

 אתם משרתים את תודעת האל- דעו זאת. מכאן יכולה לצמוח סליחה שנשענת על הבנה הרבה יותר רחבה של מושג הייעוד ומשמעות החיים: משמעויות שנחלצות מההבנה המוכרת ,שרואה את עצמי.. .ושוב את עצמי.. וגם את עצמי ….פעם אחר פעם.

האדם החדש רואה את ה -"עצמי" כאחד מרובה ורב פנים ורוכש בינה עמוקה לגבי האופן בו מערכות חייו משתתפות בו. בינה זו מביאה עימה קבלה חדשה ובעקבותיה אף את הסליחה".

Share
פורסם בקטגוריה העת החדשה, הפסיכולוגיה של הנשמה, תקשורים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות על ימים של סליחות

  1. מאת דניאל‏:

    …תודה רבה! – אני לא בטוח שהמילה "קולוסאלית" היא נכונה… אולי אמור להיות "קוסמית"?

  2. מאת מיכל אהרונסון‏:

    תודה רבה. שנה טובה

  3. מאת אליה המאירי‏:

    תודה מעומק הלב ליאורה,
    זו התובנה הכי גבוהה, הכי עמוקה, הכי משמעותית ובעתה, שאי פעם פגשתי בהקשר למשמעות הסליחה בדרך ההתפתחות הנשמתית, ובכלל. ובלעתי אותה לתוכי כצמאה למים.
    אליה המאירי

  4. מאת סיגל בירן‏:

    ליאורה יקרה
    כל כך מדויק בתזמון ובתוכן, ממש פתיחת דלת, בתוך מה שמרגיש קיר אטום.
    יודעת שאת רגילה כבר לשמוע את זה, ובכל אופן שולחת לך בחום ובתודה טיפה מתמצית היותי, שהתמרכזה כרגע.
    שנה טובה ומתוקה
    סיגל (מקולו…)

  5. מאת כרמל‏:

    אשמח להבין ולשמוע יותר לגבי הכתוב שעבור נשמות רבות זו הפעימה האחרונה על כדור הארץ. תוכלי להרחיב בנוגע לכך? תודה רבה

    • מאת ד"ר ליאורה בירנבאום‏:

      יש לא מעט נשמות שמסכמות פאזה ארצית כעת
      הדבר אומר כי המשך דרכן לא יהיה כניראה על פני הכוכב הזה אלא פניהן לכוכבים אחרים.

      בדרך כלל פעימה אחרונה היא פעימה לא קלה, שכרוכים בה סיכומים רבים- עם זאת יש בה יופי רב
      אם האדם מסוגל לראות אותו מעבר להתרחשויות ולפרשנויות היומיומיות המוכרות.
      ברכות

      ליאורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>