" עולם מרחף-מציאות מרחפת"

 שלום רב,

את המאמר הבא אני מציגה בשלושה חלקים, מפני שזהו אינו נושא קליל. מדובר בחלק המגניב של המעבר הבין מימדי שלנו, שקשור במושגים של אי וודאות ואקראיות, ובהבנת החיים ברוח הפיזיקה החדשה, הקוונטית.

"אין ספק שחלק מכם העביר את משקל גופו לעולם אחר. האם אין הוא עולם פיסי? הוא כן, אך הוא עולם מקביל. אותו מבנה הגוף אותן העיניים אותו השיער אותה תנועה ואותה הפעולה כמו מול מראה, ועם זאת שונה העולם החדש.

בעולמכם אתם מקורקעים לאדמה באמצעות הכבידה שמכריחה אתכם לנוע באפניים מסוימים כי המגנט הפנימי שלכם מתמגנט לכל נקודה על פני האדמה עליה אתם פוסעים. כוחה של כבידה.

 כל כוונה המבקשת להתמצק ליישום צריכה להתמגנט דרך פעילות המוח שלכם למרכז מגנטי אחר שדרכו יכולה מציאות פיסית להווצר. כל רגש שאתם חווים כשאתם מרגישים אותו בתוככם יש גם לו כיוון מגנטי כיוון שהוא מתווסף לאסופת הרגשות המוכרים שלכם ומקוטלג לקטגוריות מוכרות. רגש מושך רגש.

 אם אתם רגילים לחוש אהבה -אהבתכם גדלה. אם השתייכתם לקבוצת האנשים שרגילים לחוש פחד, תסכול ,זעם או עויינות- רגשות אלו יגדל, זהו עקרון מגנטי.

עד כאן העולם המוכר לכם. לאן עובר שיווי המשקל של העוברים מימד? ל"עולם מרחף", בו החומר מתנהג באופן דחוס פחות. דרך החושים הפיסיים המציאות תראה אותו דבר, כדי שתאמינו בליניאריות ורציפות המציאות. אך זו אינה: כי מה שמרחף הוא התוואי הנפשי ולא החפצים סביב.

הכל זהה למראית עין… אך חלק מכם חוקר כבר את היבטי החיים בעולם חסר כבידה שבו ניתן לרחף. מהי המשמעות? כשאתם רוצים או חושבים על משהו, אתם יכולים לשלוח את מחשבתכם ליקום, והיא לא בהכרח תתמגנט באפנים הקודמים- יכול להיות לה מסלול בריאה אחר.

 כאשר אתם פוסעים ונעים על פני מציאות מנקודה א' לנקודה ב', אינכם חייבים להימשך למגנט שמצוי תחתכם, כדי שרגלכם תנחת שם. העולם המרחף הוא עולם ביניים, בין מימדים, והרבה מכם כבר חוקרים אותו ולומדים לשייט בו. המשמעות היא שיש אפשרות לשנות חיים כי 1. החשיבה אינה מתמגנטת לאותו כיוון מוכר, 2. עבדתם רבות על עידון וויסות עולם הרגש והרגשות גם הם אינם מתמגנטים כמקודם.

 אך עיקר העיקרים זו ההוצאה לפועל. בעוד שבעולם עם כבידה ומגנטיות משחק הגורל בעברכם כקרמה, ותכניות נשמתיות היו בעלות פוטנציאל מוגדר, כעת תכניות יכולות להיבחר ולהתממש מתוך טווח אפשרויות הרבה יותר גדול.

מה עושה את ההבדל בין הפעולה בעולם כבידה לבין הפעולה בעולם מרחף? האמונה. מי שמאמין כי מה שהיה הוא שיהיה- גם בעולם מרחף ינחת באותו המקום. מי שמאמין כי הוא יוצר ובורא יזום ואוהב את אשר הוא יוצר, ללא פחד או הכרזה פנימית כי- "רק כך ניתן לפעול", מסלול חייו יהיה עתיר התחלות חדשות ופריצת סוגרים.

 להרבה מכם יש אפשרות כזו. כוח הקסם יפעל עבור אלו המאמינים באלוהות שלהם. אלו הן נשמות שתרצינה להצעיד את הפלנטה אל גלים ורטטים חדשים, ולכן לפניכם עוד שנה של תהפוכות תוך שהמסה הקריטית של נשמות מרחפות תגדל ובתוך כך המהפכים ישאו פרי ותועלת".

חלק שני

את חלקו השני של המאמר אני מקדישה להסבר על הקשר שבין "תנועת החלקיק במרחב" (פיזיקה קוונטית) לבין הפסיכולוגיה של האישיות והנשמה. אשתדל לפשט ולהתמקד במה שרלוונטי לנו.

אלו שעושים את הדרך הטרנספורמטיבית ומתייצבים "על המקפצה" חווים אי וודאות יותר מתמיד. אמנם תמיד יש אי ודאות בחיים: אנחנו לא יודעים מה יקרה לנו כשנחצה את הכביש, ומה ילד יום… ועם זאת היתה תחושה של שגרה מסוימת. אנשים הלכו בבוקר לעבודה ושבו בערב למשפחתם ולביתם.

לא כעת: העוברים במעבר הנוכחי בין מימדים, עשויים לחוש ששינויים גדולים מתחוללים, גם אם הם לא מסוגלים לשים את האצבע בדיוק על מה ואיך. כלומר תחושת אי הוודאות בולטת יותר וזה חברים, בתקופה זו מסמל דווקא ההיפך מתקיעות או קיבעון: זה רומז שאנחנו בקפיצה פוטנציאלית אך טרם זיהינו בחושינו האנושיים את נקודת הנחיתה.

"רק חלקיק בתנועה קוונטית יכול לחוש אי וודאות בעולם פיסי". אי וודאות הוא מושג אנושי. בעולם לא פיסי אין אי וודאות יש אקראיות, והיא חלק אינהרנטי מתנועה אלוהית בעלת ארגון משל עצמה. החלקיק ביקום אינו "חש אי ודאות"; הוא נע מתוך כוונה פנימית עצמית. אלא שבמופע החלקיקי –קוסמי שלו הוא סבבה עם האקראיות שלו ואין לו צורך בניבוי "עתידי" כי אין לו עתיד. יש לו את עכשיו.

ובמופע האנושי שלו הוא חרד כי המצב לא מספיק ברור לו.

אני חוזרת שוב על ההבדל בין אי וודאות לאקראיות: אי וודאות מורגשת רק אצל זה שמחפש וזקוק  לוודאות: בני אדם.

זה שחש מבולבל או חסר בטחון במצבי חוסר ארגון וחוסר יציבות, ובמצבים שלא ניתנים לניבוי. זהו האנושי שזקוק לרציפות, למען תחושת הביטחון שלו. הקשר לפסיכולוגיה האנושית מכאן הוא ברור. תכונות אישיות, גם כשהן נעות על ספקטרום מסוים , נוכחותן וודאית. אנו לא קמים כל בוקר עם אישיות חדשה.

קליטת החושים שמתווכת לנו את המציאות החיצונית היא "וודאית". אדום הוא אדום ומתוק הוא מתוק. התגובות שלנו לאנשים, או מצבים מסוימים צוברות וותק והופכות לדפוסים מוכרים שניתנים לניבוי. עם הזמן אנו מתלוננים שחלקם הפכו לאוטומטיים ואנו מתקשים לבצע שינוי. למה להפסיד וודאות?

בקיצור קוונטי- עולמינו האנושי, הרגשי, התנהגותי, מנטלי אהב לנוע כמו חלקיק שמסלול תנועתו לרוב ידוע מראש, ואנו יכולים לעקוב אחר המעבר שלו מנקודה א לנקודה ב. אנו יכולים לתאר את שינויי הרגש, את התחלפות המחשבה, לשחזר את פעילויותינו או לנבא את חלקן הגדול (סדר היום שלי מחר?). למען האמת אנו מאוד אוהבים להתעסק בזה ומעט מאוד יודעים לחנות ברגע "עכשיו" טהור nowness מפני שהוא עלול, חס וחלילה, לפרק אותנו מהפרשנויות המוכרות לנו מהעבר או מניבויי העתיד. שחזור וניבוי הם מנגנוני הגנה אנושיים חזקים מאוד שעובדים בשירות הצורך ברציפות ובוודאות.

ה"עכשיו" הוא אקראי במהותו כי הוא מכיל אפשרויות חדשות שאנו חוסמים בהרבה מקרים דרך הפרשנויות והאמונות שלנו. לוקחים אקראיות אלוהית מלאת אופציות חדשות ואונסים אותה לתבניות המציאות המוכרות והבטוחות שלנו. על זה נשענת קרמה וזו גם הפסיכולוגיה המוכרת לנו. אם מישהו מתנהג באופנים לא צפויים/שגרתיים –בשבילנו זו התנהגות לא נורמלית ולעיתים גם פסיכופתולוגית: לא ברצף הליניארי הנורמטיבי.

אבל, תנועת החלקיק במרחב היא קוונטית, כפי שלמדנו, ואינה ניתנת לניבוי במעבדה. כיוון התנועה החלקיקי הוא עצמאי ולימד את אבות הפיזיקה החדשה כי לחלקיק יש תודעה משל עצמו. לא ניתן לעקוב בכלים מדעיים מקובלים אחר הקפיצה שלו או אחר הדרך שעשה מנקודה לנקודה. לשון אחר: החלקיק הקוונטי הגיע מפה לשם "מבלי לעבור בדרך".  אופס!

האמנם? התפישה החושית הליניארית היא זו שאינה יכולה לעקוב אחר הדרך. זה אינו אומר שלחלקיק אין דרך. יש לו דרך שמותווית על ידי ידיעה פנימית, אקראית אלוהית (אינטואיציה רבותי אינטואיציה). וזו הפסיכולוגיה (וגם המציאות ) החדשה.

אז, אם המציאות החושית מתחילה להתפוגג לנו (1.אני תקועה…אבדה לי הדרך…לא יודע לאן פני מועדות…חשה שעברתי ממציאות עסוקה בתחום מסוים לתחושת ריקנות ועוד.ו 2 כל הפרדיגמות המתפרקות בעולמינו בתחומי חברה, מגדר, כלכלה, פוליטיקה, צדק וכו) זה אומר שהליניאריות הרציפה השגרתית וה"בטוחה" מתחילה להשתבש ולהתפרק…אז מה במקום? מה, נגמרים החיים? נתפוגג? לאו דווקא.

נהפוך אינטואיטיביים יותר על פני שכלתניים, ומציאות עם אופציות לא מוכרות או מתוכננות תהייה אפשרית יותר בחיינו (אקראיות).  הדבר מבקש מאיתנו להפסיק לפחד מאי הוודאות, לחבק אותה להאמין שלכל סדר וארגון קודם כאוס והשינוי אפשרי.

זהו הבסיס למציאות המרחפת או העולם המרחף שתיארנו בחלק הראשון. זהו שלב נוסף בחשיפת טבע המציאות האמיתית שמפסיקה להתחפש לאשלייה הפיסית המוכרת.

חלק שלישי

" שלושה תנאים בסיסיים לאלו העוברים קפיצות מהירות רב- רובדיות במנהרת הזמן -מרחב. אלו נשמות/אנשים שנותרים חיים במציאות המוכרת, ותודעתם משוטטת במימדים אחרים, ומתוך כך שהאיזון בין מימד פיסי למימדים גבוהים משתנה- יסודות המציאות משתנים גם הם.

הזדמנויות ,מאורעות, מפגשים וכמובן ראייתם את החיים עצמם.

שלושה מאפיינים, לנשמות שמסוגלות בתקופה זו לעבור מימד. הראשון- רסיסי נשמה הושבו ואלו שנותרו מהדהדים בנבכי הזמן אינם רסיסים מז'וריים אלא הדים, איוושות, אדוות של הענינים הבכירים אותם הגיעה נשמה לפתור.

השני- צ'קרת לב פועמת הכי קרוב שניתן לקוד הנשמה, יכולה להכילו ואינה נזקקת להגנות כמו אלו שמספקת האישיות, שיאפילו על תנודת הקוד הטהור. הדבר אומר כי אנשים מסוגלים יותר להתמודד בישירות עם האיכויות הצלולות ביותר של חייהם.

תנאי שלישי למסע הבין מימדי אומר, כי מערכות יחסים קרדינליות נכנסות לחיים. כשמערכת חיים חדשה ומשמעותית נכנסת בטווח זמן מסוים, והיא כבר רוטטת בתדרים חדשים ולא מוכרים, הדבר מסמל תחילתה של חוויה אנושית חדשה. הדבר אומר שאנשים אלו מסוגלים להכיל את עצמם וגם מישהו אחר באופן חדש.

הנוסעים בין מימדים – כל אחד מצוי בשלב אחר ביחס לתנאים הללו. זיכרונות קודמים לפעמים מהדהדים כרלוונטיים, ומעכבים את תנועתכם, למרות שהחשש לא רלוונטי בעצמו. הכניעה למציאות החדשה כרוכה בהכרה, שמה שאתם יודעים על תפקיד מסוים, למשל נשיות, במערכות יחסים זוגיות, חברתיות, מקצועיות ובהנהגת העולם: אתם מוזמנים לתת לו להתפוגג.

במשך דורות נשים וגברים התבלבלו בין כוח, עצמה וחולשה. נשים רבות מתמודדות כעת עם שאלת הצורך לבטא נשיות צומחת מחדש, והרבה חוששות מהשינוי באותה מידה שהרבה מפנות לה דרך.

גברים מתמודדים עם הקושי להכיל זאת באותנטיות אמיתית ולא מתוך היסחפות אחר טרנד עולמי. עבור כולכם זהו החיפוש אחר מקומה של האלה, אחר הקדוש והאלוהי שהוא מקור היצירה ממנה מתהוות מציאויות חדשות.

העולם רווי חוויות של קצוות:  חוסר אונים מול עודף אסרטיביות, משימתיות ושכלתנות יתר מול רגשנות יתרה, שליטה ושתלטנות מול כניעה וסטגנציה. המטרה כעת היא אינטגרציה שמתאפשרת תוך כדי תנועה בין הקטבים.

העובדה שנעתם בין שני הקטבים זמן כה רב אינה אומרת כי נכשלתם עד כה: איזון ניתן למצוא רק אחרי שמשייטים בין הקטבים. מי שלא מכיר את הקטבים שלו לא יודע איך נראה האיזון.

הימים הם ימים של שאלה פנימית עבור כולכם גם יחד: מה הנשמה מסוגלת לעשות, כדי ליצור מציאות נעלה ומפותחת יותר ממה שניתן היה ליצור עד כה?

זהו מקום מכובד של תפילה פנימית שאומר: הגעתי עד פה ואני רוצה לממש יעוד. כל אחד יכול לומר זאת, וכל נפש יודעת בדיוק לאן לקחת את התפילה כדי לממש יעוד.

אלו שנים מאתגרות כי אינכם יודעים לאן כל זה מוביל אתכם חלק מההצלחה שלכם שייכת להסכמה לשייט במרחב לא וודאי, עליו אנו משוחחים עמכם, עד שוודאות תתחיל להיכנס לחיים. מי שמסוגל לחבק את אי הוודאות תוך שהוא מעריך את דרכו והישגיו, יכול רק להמתין בהתפעלות למה ילד יום, ולמה יקרוס למציאות מובחנת חדשה".

Share
פורסם בקטגוריה העת החדשה, הפסיכולוגיה של הנשמה, תקשורים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על " עולם מרחף-מציאות מרחפת"

  1. מאת זוהר מורג‏:

    איזה יופי!
    מדהים!
    עולמות מיוחדים, מושיטים את היד ונוגעים במרחבים חדשים לגמרי
    וגם פחות דחוסים
    תחושת העכשיו רחבה ומעניינת
    ההסכמה להיות באקראיות ממש מביאה גם לסוג של התעלות או מין תחושה מיוחדת כזו…
    איזה כיף לנו שיש לנו אותך שנותנת לנו מילים לדברים החדשים ולמה שמרגישים
    תודה רבה! ????❤️????עם המון אהבה

    • מאת ד"ר ליאורה בירנבאום‏:

      תודה זהר
      אהבה בחזרה

      • מאת שוש מור‏:

        זהר תודה מלבי ללבך
        זה מדהים היום החלטתי להתמודד
        עם בעיה מתוך האמת שלי ולוותר
        על חוסר וודאות ללכת עם הלב
        תודה על הכתוב קבלתי הבנות
        על הדרך מדהים
        מאמר מרצק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>