"עולמה של נשמה כעת, מקדים הקדמה מהירה ותוססת את עולמה של האישיות. למען האמת, מעולם לא היה בכם פער כה גדול. אנו מלמדים ומנחים אתכם איך לשמור על סטטוס-קוו בין אותה נשמה נצחית, באה חוזרת שבה והולכת, בידה מפות דרכים שהן זוויות ראייה מתחדשות על תכנים מרובים, לבין האישיות הזמנית.
שלום כולם
התקשור הבא עונה על שאלות שנשאלתי, ונראות לי רלוונטיות כללית. הוא גם מסביר, על דרך ההיקש, את ההתלבטות של כולנו כתודעה לאומית אחת, לגבי המשך דרכינו כעם אחד.
זה אינו שיח פוליטי ואני איני מטיפה לעמדה כזו או אחרת. זה שיח תודעתי, בעת של תמורות ושינויים, שמשפיעים על כולנו מבפנים, ושאי אפשר לנתק אותו יותר מהשיח הקולקטיבי שלנו כעם.
לכל אישיות יש שיח סמוי עם הלא מודע שלה. הלא מודע שלנו מכיל את התכנים המודחקים הפרוידיאניים, אלו שהמודע "מסנן" לטובת יציבותו, אך יש לנו גם לא מודע קולקטיבי. יונג היה הראשון שכתב עליו (אמרו עליו שהוא משוגע, מילא..התרגלנו…) והקולקטיב הזה הוא בעל זכרון חסר זמנים: כלומר הוא גם מכיל גרסאות "מוקדמות" של העצמי שלנו, בזמני ארץ אחרים, וגם אופציות התממשות עתידיות אליהן איננו ערים.
המימד התשיעי, עליו התחלנו לספר לאחרונה,הוא הדבר הבא שלנו. הוא הדרך הנוכחית, הוא הנוכחות הגבוהה של אלו שעושים דרך רוחנית בלי לוותר לעצמם. במסגרת המהפכים והאפשרויות, משתלב המידע הבא כרלוונטי גם למציאות הפנימית שלנו כבני אדם וגם לזו הקולקטיבית.
שאלה: מה המשמעות של נשמה שמתלבטת, הרי היא שואפת להתקדמות:
"המושג של התלבטות נשמה הוא מושג מבלבל מעט. על פניו נשמע הדבר כאילו הנשמה מקיימת חיי נפש ארציים כמו האישיות, המתלבטת בין מצבים או כיוונים. התלבטות נשמה אומר הדבר כי בהולוגרמות השונות, בהן הנשמה הווה את עצמה בו זמנית, בכמה מצבים אפשריים ביחס לנקודה מסוימת, שם- יש פערים יחסית גדולים בין האופציות השונות,
לנשמה, בכל רגע נתון ובעיקר בלילה כשאתם ישנים, יש אפשרות לסקור את הולוגרמות ההוויה השונות ולראות יחד עם מדריכיה לאן יוביל אותה כל מסלול. לאן תתפתח המציאות בכל אופציה. משבוחרת הנשמה הולוגרמה מסוימת, עליה לקחת בחשבון שהיא צריכה לרתום את החומר לשירות מה שהיא בחרה.
זה חלק משיקולי ההתלבטות שלה. האם האישיות ושלל הפרמטרים הנכללים במהות ארצית, האם כל החוויה הזאת נרתמת לטובת הבחירה שלה. לזאת הכוונה בהתלבטות נשמה.
שאלה: למה הכוונה ב-פערים גדלים והולכים בין הנשמה והאישיות?
עד לתקופה הנוכחית, היה צורך לשמור על סטטוס קוו מסוים שהוא פונקציה של תנודת רטט ביו המנעד של הרוח והתודעה לבין מנעד התנועה האישיותית. כאשר הפער בין התנודות היה גדול מדי, היה אפשר לראות הפרעות בבריאות הנפש; כאילו היריעה הנמתחת בין החלקים השונים לא יכלה לשאת בעול ונתגלעו "חללים", עליהם אי אפשר היה לגשר, באופן שישאיר את רציפות ועקביות תנועת האישיות.
הקושי בגישור הוא: עד כמה האישיות יכולה להישאר רציפה ועקבית, ביחס לשינויים המוצבים לפניה? רציפות תמיד קיימת, אבל מה קורה לה אם נמתחת יתר על המידה? היא מביאה למצבים נפשיים, רגשיים אשר נתפסים כחריגים.
האיזון הדינמי האישי, בין תנודת האישיות ותנודת הנשמה היה עקבי ורציף במהלך הרבה מאוד עשורים של החיים. עם התנופה הגדולה שמביאה איתה הפרידגמה החדשה, עם הסיכומים הקרמתיים שאתם עורכים, וככל שאתם מצליחים ליצור את המימד התשיעי, אומר הדבר שאתם מצליחים להרחיב ולהכיל פער בין התנודה של האישיות לתנודה החדשה של הנשמה, מבלי שתתפרקו נפשית.
כן, הרבה חווים קושי, מתח ואף דיכאון מסויים. יש גם תחושות של אופוריה לא מוצדקת. כך או כך- מתאפשר טווח תנועה הרבה יותר גדול שבו נשמה יכולה לרטוט באופנים רחוקים, יחסית, מאלו של האנושי, אבל ההתפתחות הרוחנית שלכם מביאה לכך שהאישיות לא נכנסת לבהלה יתרה, או מרגישה שאבדה לה הדרך. תחושת אי ודאות אינה הופכת לדיכאונית –אובדנית, ובלבול אינו דרסטי עד כדי אובדן קשר עם המציאות.
אנו מתיחסים כמובן לתהליך רחב – ישנם גם יוצאים מן הכלל. נראה שטווח תנועת הרגש ה"נורמטיבית" יודעת להתרחב ולהכיל יותר מבלי להגיע לקצוות מסוכנים".
שאלה: איך מתבטאות ההשלכות של המימד ה 9 במציאות הפיזית?
"בדיוק כך: העובדה שיותר אנשים מצליחים לאפשר את פער התנודה בין הנשמה שעושה את שלה, לבין האישיות, אומר שאתם עוסקים בהכלת כל האפשרויות, כל הזיכרונות, כל מה שרכשתם, באופן הרבה יותר רחב ממה שאי פעם יכולתם.
זהו מפתח (מ' בחיריק)הזיכרון, שהולך ומתרחב באופן אקוויוולנטי להתפתחות הרוחנית. אם עד עכשיו הרבה מההיזכרות הנשמתי היה חסוי בלא מודע, ואתם הייתם מופעלים על ידי הזיכרון הזה, כי לא ידעתם להיפרד ממנו, הרי שהיום אתם מזהים יותר ויותר את התבניות שלכם, הפחדים שלכם ויודעים להיפרד מהם.
מפתח הזיכרון אינו אומר בהכרח שאתם מתחילים להיזכר במה שקרה לפני מאות שנים. מפתח זיכרון מתרחב אומר שיותר תנודות מהעבר הנשמתי שלכם יכולות לזלוג אל מתחם החיים העכשווי ואתם לא מתערבלים מזה יתר על המידה אלא להיפך: זה מעורר אתכם, באופן לא מודע לפעמים, לכיוונים חדשים נכונים יותר.
כשמפתח הזכרון מתרחב יש עירוב בין המציאויות יותר ויותר, גם אם אינכם יודעים זאת ברגע נתון, אתם פועלים יותר על פי הכוונה גבוהה ופחות על פי תבניות עבר.