לפוצץ את הבועה

"חגי תשרי בפתח ועמם אפשרות למעבר בתנודת האור של נשמות.

נשמות שמסוגלות לעבור בשער זה הן נשמות שעצמת האור ה- האולטרה סגולי והאינפרה אדום בהן עולה משמעותית (אינפרה-אדום היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, וקרינה אוּלְטְרָה סגולה, היא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל קצר מזה של האור הנראה; מדובר בשני קצוות הספקטרום- ליאורה).

שני גוונים אלו הם סמנים לתדרים רבי עצמה, שמעמיקים כיוונים, שנראים, על פניו כסותרים, אך הדבר מתאפשר מעצם היות הנשמה אנרגיה פרדוקסאלית מטיבה.

פרדוכסלית במובן שמתקיימות בה התכנויות, אשר על פי הלוגיקה האנושית, סותרות הן זו את זו. הכיוון שמוביל האולטרה סגול מעמיק ביכולת יצירת הקשר עם עולמות- חוץ מבחינתכם. מדובר בפוטונים של אור שהמבנה הנוכחי שלהם מאפשר ראייה לטווח ארוך ורחב, ובכך הופך את הצעיפים המכסים, כביכול, את עיני האנושי לשקופים.

האינפרה אדום, הוא גוון שמאפשר "קפיצות" של כיווץ בין מהמורות זמן, בין עמדות, מציאויות וכל מה שנראה לכם כי יש מרחקים/רווחים בין חלקיו השונים שמונעים התלכדות.

 מדובר על שימוש חדש בחלקיקי אור, המחברים בין אנרגיית הנשמה לחלקים נוספים במציאות, שהיו עד כה "בלתי נראים" או "בלתי אפשריים"; או אז מתאפשרת קפיצה.

מרכיבים אלו מאפיינים נשמות, שיש להן שיח ושיג פנימי עם נושא מז'ורי כלשהו שמבקש להסתכם, אך התלכדותו וכיווצו ממרחב לנקודה היתה בלתי אפשרית, בשל ההתנסויות הרגשיות שנקבעו.

חשש מדלות ועוני, תחושה שלא ניתן יהיה להתגבר על אתגרים פיננסיים, תחושה שיש צורך ללכת על קצות האצבעות, להיאבק על הנוכחות, על הזכות להיות, תחושה שהעולם הוא כזה שלא ניתן לבטוח בו. תחושה שיש צורך לעמוד עם מגפון ביד לצעוק; מגיע גם לי! תראו גם אותי! או- גם אני פה! כדי שלא להיסחף בזרם אימתני של מי שישתמש בכם לצרכיו, ועוד.

זוהי הקפיצה שמדלגת מעבר לאין ספור חויות מבוססות פיצול ונפרדות. זו קפיצה שמאפשרת את ההתקרבות ל"אחד" השלם. בחוויה האנושית הדבר עשוי להיות מתורגם למהפך רגשי או לתחושת אכפתיות מועצמת ביחס לסביבה, לאחרים, מוכרים או לא. אכפתיות שאינה מבקשת גמול או אפילו הכרת תודה.

אנשים אלו ה"מדלגים" אל הOneness  הזה, הרבה פחות זקוקים לתגובה חיצונית כתגמול למה שמפעם בתוכם. מולם יש עדיין רבים ששואלים: איך אני מבטא הצטרפות של שווה בין שווים לעולם, שיש בו דמויות, שמשדרות דחייה או הרחקה בין חברים, במשפחה, בעבודה?

נשמות שעושות את הקפיצה הפנימית הזו אל Oneness מתבוננות מחדש על החיים ועל מה שהפחיד או הרחיק. הקפיצה אומרת: אז מה?  אז מה?

הדילוג לראיית מציאות חדשה מבקש לבטוח בתהליכיה מתוך היותה טראנס -פרסונאלית (מעבר לפרסונאלי=לאנושי) ופסיכו -רוחנית. לאנשים אלו יש הבנה כי לא מדובר במערך פיסי כלשהוא אלא בשיח שבין חלקיק למרחב, שיח שדן בדפוסי התנועה של חלקיק במרחב נתון.

תפישת החלקיק את המרחב תשפיע על מידת יכולתו להיטמע בו ולנוע במיטבו דרך קוד תנועת הנשמה גם במציאות שאינה מוכרת לאישיות.

התקדשות, היא המילה המתארת את המסוגלות החדשה, דרך הכלת האור שתיארנו, מה שמאפשר וויסות וסיווג מחדש של עכבות וקונפליקטים, ששימשו כפילטרים פנימיים לבחינת המציאות. הדבר מאפשר למוח שלכם לנוע על גלים אחרים יותר מהשגרתי והדבר תומך בתהליך.

זו התקדשות להתפאר בה: כל נשמה ויכולתה להכיל את מרכיבי האור הללו – ובהתאם ייראו המעברים המגוונים של הכלל .

כדאי לשים לב ולא להיות תגובתיים, חמי מזג, להשתלח לבקש "צדק" ו"אמת" כי המערך הקוסמי הקשור אליכם עדיין דיס-הרמוני. אחת המשמעויות של התקרבות לשער מעבר- היא ריבוי האפשרויות לגלות יצירתיות, מהפך ותעוזה בעניין אתגרי הרגש שלכם. הזדמנויות מגיעות בתדירות גבוהה, כמו הצפצוף במכונית הנוסעת לאחור, שמסמן לכם כי אתם מתקרבים לחפץ כלשהו. הדבר נועד לאפשר לתנודה שלכם להתקרב לתנודת המעבר וליצור סנכרון עמה, כדי שתוכלו לעבור.

איך תבטאו כי אתם מוכנים לקפיצה? בתוך סיטואציה יש לזהות את ה"פצע" או את ה"שריטה" הרגשית ולבדוק: עד כמה היא באמת כואבת? תנו כותרת לחוויה, כמו לתת כותרת למחזה:
"איפה הכסף?" …"סיפורה של דחייה"…"על הערך העצמי" "הנראות שלי…הפריצה…ההשתלבות…האמונה…הגמישות..ועוד. ואז- תטילו ספק!  הפכו את הקערה על פיה וחפשו את ההומור שבסיטואציה.  כשאתם מבינים שיש כאן זווית ראיה שמיצתה את עצמה ורוצה להיפרד מכם ברוח טובה אתם מוצאים את המשפט שהופך את החוויה מפגיעות להומור.

 ההומור הוא הזווית ההופכית והוא יכול לאפשר את הדילוג על פני העלבון שיצר לו מרחב שליטה משל עצמו.

קרעו את המסכה מעל פניה של המציאות הטוענת לבלעדיות ואמרו: "אני בהתנסות! אני מסוגל לפוצץ את הבועה", בדיעבד גם זה יצחיק אתכם.

הניחו לשיח הפסיכולוגי של ה"הורה הפנימי המלטף והמחבק את הילד הפגוע".

 שיח שמאפשר את מה שכבר קיים וחוזר על עצמו לא ידלג אתכם לא יכווץ בכם את המרחב  שנוצר דרכו, ואשר רוצה להתכווץ לנקודה- שתופסת את מקומה היחסי.

ההומור משתף פעולה עם האינפרה אדום והאולטרה סגול, דרכם תביטו במציאות באופן חדש ומרגש: תראו את האפשרויות החדשות שלא נראו קודם תוך שאתם משאירים בצד את מה שלא נכון עוד".

Share
פורסם בקטגוריה הפסיכולוגיה של הנשמה, תקשורים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על לפוצץ את הבועה

  1. מאת עירית‏:

    תודה רבה ללא ספק ההומור מפרק חומות ומאפשר אנרגיה קלילה להיכנס. יום נהדר ויהי אור

  2. מאת רותי יפה‏:

    ליאורה יקרה, תודה על התקשור המרתק והמדויק כל כך. הייתי הורמת שהורות חדשה נדרשת לעצמי ולאחרים סביבנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>