מי מפחד מרוחניות?

מי מפחד מרוחניות: שילובה של רוחניות בלימודי עבודה סוציאלית במוסדות להשכלה גבוהה- סקר סטודנטים.

דר' ליאורה בירנבאום

דר' ניצה דוידוביץ,  פרופ' שלמה שרלין

מבוא

בחינת האופן והמידה בה היבטים רוחניים מהווים חלק משמעותי בחוויית חייהם של בני האדם תופסת מקום הולך וגדל בשני בעשורים האחרונים בתחום העבודה הסוציאלית בעולם המערבי. עדות לתמורה חברתית זו ניתן למצוא בריבוי הספרות הפופולארית העוסקת בנושאים רוחניים, בהתרחבות המשמעותית של כתיבה טיפולית-מקצועית בתחום, ובעניין הגובר במחקר רפואי הוליסטי הקושר ריפוי בהבנת קשרי גוף/נפש/רוח Apgar, 2000 Clark,1994).) אכן, מחקרים רבים הראו כי תרגול (מדיטציה, תפילה, יוגה, פיתוח מודעות עצמית) או השתייכות לקבוצות רוחניות/דתיות קשורות לבריאות פיסית, נפשית וחברתית (Gulligord, 2002; Hummer, Rogers, Nam & Ellison,1999; Koening, 2002). לאור זאת חל שינוי בהערכת אנשי מקצוע את מקומה של הרוחניות מתפיסתה כמתייחסת לאמונות נוירוטיות שיש להירפא מהן לתפיסת הרוחניות כמקדמת התנהגויות שיכולות להוות מקור לכוח וחוסן ולהוביל שינוי אצל המטופל (שמש, 2005). שינויים אלו המתרחשים במסגרת הקהילה המדעית ובתרבות המערב מדגישים את החשיבות האפשרית של שילוב הרוחניות בתהליכי הכשרתו של העובד הסוציאלי (Ai, 2002).

בספרות העבודה הסוציאלית בארץ אין כמעט יצוג לנושא הרוחניות. במסגרת הספרות העולמית ניתן לזהות שתי תקופות עוקבות: תקופת "ההגדרה" ותקופת "היישום". החל משנות ה-70 עד אמצע שנות ה-90 התאפיינה הכתיבה בנושא הרוחניות בעבודה סוציאלית בעיקר בניסיון להגדיר הן את מושג הרוחניות והן את הקונטקסט התיאורטי אליו הוא משתייך. מאמצע שנות ה-90 ואילך, מוצגים מחקרים, המצביעים על היישומים המעשיים ובכללם טכניקות ההתערבות, ההוראה וההדרכה השונות שפותחו בזיקה זו בתחום מקצועות העזרה. החיפוש אחר הגדרות התמקד בתחילה בהבדלים שבין רוחניות לדת או דתיות. פרגמנט ,(1999 ( Paragmentלמשל, מתאר כיצד יותר ויותר הגדרות מודרניות מפרידות ואף מנגידות בין דתיות לרוחניות בעיקר עקב תהליך חברתי של חילון. בעוד דת מאופיינת כמערכת אמונות והתנהגויות מאורגנת שיש לה קבוצת משתייכים, ואשר כוללת גם מערכות של פולחנים התנהגותיים, פרטיים וציבוריים (וילצ'נסקי, 2001; (Cascio, 1999; Gilbert, 2000 ( בתוך בירנבאום, 2004), מוצגת הרוחניות כמושג נפשי רחב יותר, אשר ביטויו פתוחים לפרשנויות אישיות. הפיצול בהגדרות הוביל לכך שהמושג דתיות החל מסמל את הפן הממסדי, הריטואלי והאידיאולוגי בעוד שמושג הרוחניות נתפס כמבטא את היסוד הנפשי המעיד על שאיפות האדם ועל התוכן המשמעותי שהוא יוצק לחייו. למעשה, אמונה דתית כלשהי נתפשת בספרות העכשווית כהיבט ספציפי אך לא אקסקלוסיבי של רוחניות כשההיבט הנפשי יכול להתקיים בשניהם אך ביטוייו עשויים להשתנות. עבודתו המפורסמת של קנדה

(Canda,1988) בתחום העבודה הסוציאלית מגדירה רוחניות כ"חיפוש האנושי אחר תחושת משמעות והגשמה באמצעות יחסינו עם הסובב אותנו: עם אחרים, הסביבה (הלא אנושית) ולאחדים אף עם אלוהים" (עמ' 243). רוחניות אף הוגדרה כ"נהייה אחר קשרים משמעותיים שלנו עם עצמנו; תחושת שייכות ושותפות עם היקום (או עם משהו שהוא גדול יותר מאיתנו), שהוא בעל ידע וחכמה מעבר לנראה לעין ומעבר לנתפש באמצעות חושינו הרגילים,1999) Sheridan, Bullis, Adcock, Berlin & Miller) (בתוך בירנבאום, 2005).

היגדים עכשוויים אלו מהדהדים באופן מוכר ביחס לעמדות ותפישות מהותיות שביטא הזרם ההומניסטי – אקסיסטנציאלי, כגון רוג'רס, פרנקל ומסלאו1968; Rogers 1961) Frankel, 1993; Maslow, (. הוגים אלה קשרו את העיסוק ברוח האדם במושג ה"עצמי הגבוה" כלומר יכולתו של האדם המתפתח להתמיר את ה"עצמי" אל מעבר לגבולות האגו הפרטי. היה זה מסלאו, בראשית, שהתייחס לחויות טרנספרסונליות כטבעיות ובריאות ולא כאל פתולוגיות. העצמי המותמר הצטייר כבעל חכמה וידע פנימיים אליהם ניתן לחבור באמצעות פיתוח מיומנות של קשב פנימי. מדברים אלו עולה כי העצמי הגבוה הינו מקור הנטיות הפנימיות העמוקות שלנו, מקור לידע וחכמה פנימיים, מקור להדרכה פנימית שכולל מרכיבים בולטים של חמלה, מודעות, יצירתיות והיכולת לאהוב. במילים אחרות עצמי עם איכויות של נשמה ולא של אגו. גם התיאוריה הטראנספרסונאלית שהתפתחה אחר כך

(Washborn, 1990 (Jung, 1961; Wilber,1977; תיארה את הפרט היוצא למסע בחיפושו אחר היבטים של העצמי שהם מעבר לאישי והתייחסה להתפתחות רוחנית כאל תהליך של התמרה (טרנסנדנטליות) במסגרתו מתרחבת תפישת העצמי אל מעבר לאינדיווידואלי, למוגבל ולזמני לכיוון האוניברסאלי והנצחי. תפישה זו מזוהה עם הפילוסופיה ההוליסטית של קו ווילבר Wilber, 1995)) שהציג מודל אבולוציוני של היחס בין פרט וחברה, הדומה ליחסים הקיימים בין המדעים השונים. לתפיסתו אמיתות הנגזרות ממדעים שונים כולן שזורות זו בזו מפני שהן קשורות בהתפתחות התודעה האנושית, הכוללת היבטים אינדיווידואליים וקולקטיביים כאחד.

חשיבה זו סייעה להתפתחותו של מצע פילוסופי- פסיכולוגי שהתווה אופן התייחסות טרנספורמטיבי לנרטיב הרוחני, כאל בעל פוטנציאל לחולל שינוי בהבנת האדם את עצמו ואת מציאות חייו לרבות האופן בו הינו משתתף ביצירתה של מציאות זו. ממצע זה יצאה אף הקריאה בעת האחרונה לאמץ עמדה טיפולית הוליסטית, כזו שמשלבת את אמונות חייו הרוחניות של המטופל בתהליך ההערכה וההתערבות, מתוך הנחה שהן חשובות להבנת המציאות ועשויות לשמש מקור לכוח ולחוסן בטיפול.

Birnbaum, 2005; Coholic, 2005; Canda & Smith, 2002; Dezerotes, 2005)).

עם זאת, אנו עדים היום לרתיעה ולחשדנות המאפיינות את ההתייחסות למושג הרוחניות מצד הממסד האקדמי בארץ, ואשר נעוצות ללא ספק במוניטין המפוקפק שנצמד אליו (עוד גישה "אלטרנטיבית" כביכול ושרלטנית לסיוע נפשי). היחס השלילי הזה מבוסס בין השאר על התפיסה שאין מקום לעולם מטאפיסי-רוחני שכן אם הנפש היא נגזרת של הגוף הרי שחוויותיהם של אנשים לגבי נושאים אלו מבטאים אשליות או פעילות אנומלית של נפשם, בעיקר בשל פחד מפני המוות. לכך הצטרפה הטענה כאילו אין יכולת להחיל כלי חקירה אמפיריים אובייקטיביים על העולם הרוחני או המטפיסי ומכאן שעולם זה אינו "רלוונטי" לעולם המדעי (מייזלס, 2006). אולם למעשה, אם לתופעות רוחניות או אמונות רוחניות יש השפעה על העולם הפיסי והנפשי אין שום מניעה למדוד השפעה זו ולהחיל עליה את הכלים המקובלים של המחקר המדעי. ואכן, מספר לא מבוטל של מחקרים שזכו לפרסום בבמות מדעיות מוכרות ויוקרתיות, עשה ניסיון לבחון באופן אמפירי טענות שונות, שמשקפות חלק מן התפישות הרוחניות, ועל פניו נראה שממצאיהם עומדים בקריטריונים של הבקרה המדעית המקובלת. לדוגמא, ישנה סדרה נרחבת מאוד של מחקרים שבדקו קשרים בין מדיטציה לבין היבטים שונים כגון תכונות האדם שחווה את החוויה, פעילותו העצבית, פעילות גלי מוחו ואף שינוי בתפישה ואסוציאציה בתגובה למבחני השלכה, ואף הוכיחו את היעילות של תרגולים שונים כאלו לרווחה הנפשית של האדם Anand, China, & Singh) 1961; Brown & Engler,1986; Davidson, Kabat- Zinn Schumacher, 2003; Kasamatsu & Harari, 1966; Lutz, Greschar, Rawlings, Ricard & Davidson, 2004 ). לשקול תוספות

למרות המחקר המדעי בתחום נוצר סוג של סטטוס-קוו אקדמי הנע על הרצף שבין אמביוולנטיות להתנגדות של ממש, ביחס להכללתו של תחום זה כלגיטימי במסגרת תכניות הלימוד הפורמאליות במוסדות להשכלה גבוהה. אמביוולנטיות זו קשורה לשאלת הייעוד האמיתי של האוניברסיטאות ועד כמה מכוון, שימושי ורלוונטי הידע הנרכש בהם לתמורות ולצרכים האנושיים-חברתיים המשתנים (שרלין, דווידוביץ ובירנבאום, 2006) . מאחר שמספר גדל והולך של אנשים בעולם המערבי ובכלל זה בישראל רואים ברוחניות אספקט חשוב ומרכזי בחייהם תרים אנשי הטיפול אחר דרכים לממש אותו בעבודתם המקצועית. עד כה נמצא הפתרון בדמותם של קורסים מגוונים שאמנם מוצעים על ידי האוניברסיטאות אולם במסגרת לימודי חוץ, לימודי המשך ותכניות הפתוחות לקהל הרחב שמגלה היענות רבה אליהם.

ברם, לפנינו בעיה עקרונית: עבודה סוציאלית, במובחן ממקצועות עזרה אחרים, הינה הוליסטית במהותה מפני שמטרתה להיות קשובה לכלל הצרכים האנושיים במסגרת החברה, בודאי אלו הנגזרים מתמורות המתרחשות בה. קשב זה הוא שמסייע לה לפתח דרכי התערבות מתקדמות שמצויות בהלימה עם פני החברה במסגרתה היא פועלת, תוך שימת לב לשונות לאומית, דתית, עדתית ותרבותית. מכאן שיש לשאול: האם העבודה הסוציאלית בישראל הפנימה את מגמת ההתפתחות הרוחנית בעת האחרונה ואת חוויתה על ידי רבים כצורך אנושי בסיסי, והאם היא ערוכה למתן מענה הולם? אם כן, מדוע אין התייחסות קוריקולארית-פורמאלית לכך כחלק מהוראת העבודה הסוציאלית? (שרלין, דוידוביץ ובירנבאום,2006).

ראוי לציין כי בכל הקשור לאקדמיה, מסתמן פער גדול בין ישראל למדינות כמו ארה"ב וקנדה ששימשו מודל להבנית לימודי דיסציפלינה זו בארץ. ריבוי הפרסומים ופיתוחם של קורסים, גם אם לא רבים, בנושא "עבודה סוציאלית ורוחניות" במדינות אלו הם עדות להטמעה ולהיענות ההדרגתית של הדיסציפלינה לקריאה החברתית הזאת. http://socwel.ku.edu/canda/SW_SYLB/SW870syllbus.htm))

כנסים מקצועיים בינלאומיים המציגים עבודות מחקריות ויישומיות בתחום (ביניהם מישראל) מעידים כי במדינות אלו הרוחניות לא נותרה כתחום ידע אישי, אלא הפכה חלק פעיל בהפריה ההדדית שבין האקדמיה והשדה Birnbaum, 2004)).

בישראל, העניין הגובר בשאלת הקשר שבין התפתחות נפשית ורגשית לבין התפתחות רוחנית מבחינת הממסד האקדמי הינו בראשיתי: יום העיון שהוקדש לנושא "פסיכולוגיה ורוחנית" (האוניברסיטה הפתוחה אוקטובר 2007) הדגיש את המגמה האוניברסאלית של חיפוש איזושהי אינטגרציה בין התשובות הנפשיות-פסיכולוגיות לבין אלו הרוחניות. בין השאר הודגשה תחושת העמימות וחוסר המיקוד של מושג הרוחניות משהוגים שונים מציעים הגדרות שונות לצורך איפיונו (אלקיים, 2007), כפי שעולה אף בסקירה זו. הסקר שיוצג כאן מבטא את השאלה הנשאלת בעבורינו- של משמעות ונחיצות אותו קונצנזוס טרם שתוכל האקדמיה לתת ביטוי לתמורה שבארץ מגודרת בפן המקצועי-פרקטי בלבד. לחילופין אולי ראוי כי יתאפשר הבירור הזה במסגרת מחקרית ולימודית מקובלת, כפי שעולה מסקירת הקשרים שבין עבודה סוציאלית ורוחניות בשדה האקדמיה העולמי.

עבודה סוציאלית, רוחניות ואקדמיה

מעבר להצגת הרציונאל לשילובה של רוחניות כנושא לימוד לגיטימי בעבודה סוציאלית (Amato-von Hemert, 1994; Clark, 1994) דנה הספרות המוקדמת בעוד שני נושאים עיקריים. האחד הוא הצעת נושאים רלוונטיים שמומלצים ללימוד במסגרת קורסים אלו, כגון שלבי ההתפתחות הרוחנית, הערכה רגישה לרוחניות, גיוון ושונות דתית ורוחנית, חיפוש וגילוי היבטים רוחניים של הסטודנטים עצמם, ומקומה, תרומתה והשפעתה של השתייכות רוחנית בחיי אנשיםCanda & Furman, 1999) Derezotes, 1995; Joseph, 1988; Nash & Stewart, 2002; Okundaye, Gray & Gray,

Sheridan, Bullis, Adcock, Berlin & Miller, 1992) 1999;

נושא שני הוא בדיקת הקשרים השונים שבין רוחניות ועבודה סוציאלית בקונטקסט מקצועי רחב הכולל עובדים סוציאליים בשטח, מורים, מדריכים, וסטודנטים לעבודה סוציאלית. ב-1999 ערכו פרופ' קנדה ואחריםCanda & Furman.1999) ) סקר בקרב חברי איגוד העובדים הסוציאליים האמריקאי ומצאו כי 71% מהמשיבים דיווחו כי הם מסייעים למטופליהם לבדוק את המשמעות הרוחנית שמאחורי סיטואצית החיים שלהם . עוד מצאו ש- 63% מהם מסייעים למטופלים לפתח תרגולים ועיסוקים דתיים או רוחניים כחלק מההתערבות, ו-15% אף שילבו הילינג (ריפוי אנרגטי) כחלק מהטיפול. קוהוליק

) 2002 Coholic, ), ערכה מחקר בקנדה במסגרתו ראינה עובדים סוציאליים בנוגע לתפישתם את מושג הרוחניות וכיצד תפישה זו מעצבת את עבודתם הטיפולית. אחת ההערכות הסופיות שלה מתייחסת לכך שניהול שיחה גלויה בנושא רוחניות אינה בגדר נורמה עבור עו"סים חוץ מאשר בסיטואציות בהן הלקוח יוזם זאת או שהנושא שנידון היה בתחום החולי הכרוני או הסופני וההתמודדות עם אבדן. ההסברים לכך סבבו סביב חשש מתחושת חריגות ומתגובת הלקוח. כשנסקרו גישותיהם של מורים לעבודה סוציאלית ביחס לשילוב התחום בקוריקולום הפורמאלי העידו התוצאות כי רוב המורים תמכו בשילוב זה (Dudley & Helfgott, 1990; Sheridan, Wilmer & Atcheson, 1994). תוצאות דומות נמצאו גם כשנסקרו עמדותיהם וניסיונם הרלוונטי של סטודנטים לעבודה סוציאלית (Kamya, 2000; Sheridan & Amato-von Hemret, 1999 ). קסיו (Casio,1999) חקר מדריכים בשדה, מורים באקדמיה וע"וסים בשטח וחשף את החשיבות שייחסו אלו להיבטים רוחניים בחיי מטופלים מחד ואת חוסר הידע בהתערבות הולמת מאידך. הוא ציין את הצורך הרב שעלה מצד סטודנטים לעבודה סוציאלית הכמהים לידע והכשרה נרחבים יותר בנושא. הודג' 2001 ) ,Hodge) הציג ממצאי מחקרים בהם נמצא כי עובדים סוציאלים מקבלים מעט מאוד הכשרה בנושאים הקשורים לרוחניות או הערכה של רוחניות. כמו כן, נמצא כי יותר מ-75% מהסטודנטים לעבודה סוציאלית קיבלו מעט מאוד או שלא קיבלו כלל הכשרה בכל הנוגע לנושא הרוחניות במהלך לימודיהם למרות התפקיד המרכזי שיש לה בחייהם של לקוחותיהם. ראסל (Russel 1998), ערכה סקר גישוש ניסיוני שתיאר את מספר הקורסים בנושא רוחניות ועבודה סוציאלית בתכניות מוכרות להכשרת עובדים סוציאליים בארה"ב, מתואר שני ומעלה. היא מצאה כי ב-1995, 17 תכניות הציעו קורסים נפרדים בנושא זה עם מידת שונות גבוהה ביחס לנושאים, פריטי קריאה, מטלות הקורס ואופני הוראה. ב-2001 נספרו לפחות 50 תכניות כאלו בעלות הכרה. אך למרות ההצלחה לשלב את הרוחניות כחלק מהזרם המרכזי התפישתי בהוראת עבודה סוציאלית, עדיין קצב פתיחתם של קורסים חדשים הוא איטי יחסית, ולא אחת נתקל בהסתייגות ואף בשלילה (Miller, 2001). בסקירת שנתוני בתי הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטאות בארץ לא נמצאו קורסים המתייחסים ספציפית לשילובה של רוחניות בעבודה סוציאלית.

הרציונאל לסקר

מאמר זה מציג את תוצאותיו של סקר ראשוני בנושאים רוחניים בקרב תלמידים לעבודה סוציאלית. הסקר הקצר נערך במסגרת מחקר מקיף, שעסק בלימוד השוואתי של מאפייני הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית בחמישה מוסדות לימוד ישראליים: מכללה אחת וארבע אוניברסיטאות (שרלין, דווידוביץ ובירנבאום, 2006). מטרת הסקר הייתה לאסוף נתונים ראשונים ביחס למידה בה סטודנטים רואים עצמם כבעלי אוריינטציה רוחנית, את מידת העניין שהם מגלים בשילוב הנושא בתכנית הלימודים הפורמאלית, האם ניתן לכך ביטוי בלימודיהם הנוכחיים, ואת עמדתם ביחס להיותו מרכיב טיפולי לגיטימי. כמו כן ביקשנו ללמוד על תחומי הידע הנחווים כשייכים לתחום הרוחניות והרלונטיים לעולם העבודה הסוציאלית- על פי תפישת הסטודנטים.

תמיכה לרעיון הסקר שערכנו מצאנו במחקר אורך שבוצע על ידי המכון לחקר ההשכלה הגבוהה באוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס בשנת 2004 שבדק מדגם לאומי של כ-112,000 סטודנטים הלומדים ב-236 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי ארה"ב במטרה להבין כיצד תופשים סטודנטים לתואר ראשון את מושג הרוחניות ואת תפקידה בחייהם, וכיצד יכולות האוניברסיטאות להשתתף בהבניית התפתחותם הרוחנית. הסקר כלל התייחסות למשתני רקע , שאיפות לימודיות ומקצועיות, ערכים ואמונות ביחס לרוחניות ודתיות. התוצאות הראו שרוב הסטודנטים אכן מגלים רמת עניין ומעורבות גבוהים מאוד ברוחניות, הרבה מהם עסוקים בחיפוש רוחני כמו גם בחיפוש אחר משמעות ומטרה בחייהם ומדווחים על תחושת מחויבות לאמונותיהם. יתרה מכך- כסטודנטים לתואר ראשון, הם מגיעים ללימודים מלווים בצפייה כי הלימודים האקדמאיים ייטלו חלק בהתפתחותם האישית, הרגשית והרוחנית, ויאפשרו מקום לביטוי אישי זה מעבר להקניית ידע עיוני או מקצועי (HERI, 2004).

מטרתנו הייתה לצייר תמונה ראשונית כללית לגבי יחסם של הסטודנטים לעבודה סוציאלית בארץ לרוחניות בזיקה אישית ולגבי מידת העניין שלהם לשלבה בתכנית הלימודים, כבסיס על פיו ניתן יהיה להחליט אם להרחיב את המחקר.

שיטה והליך המחקר

סקר שעסק בהיבטים רוחניים במסגרת עבודה סוציאלית שולב במסגרת מחקר נרחב שבדק את מאפייני הסטודנטים לעבודה סוציאלית בחמישה מוסדות להשכלה גבוהה בישראל (שרלין, דווידוביץ ובירנבאום, 2006). המחקר במסגרתו הועבר שאלון הסקר נערך בשנה"ל תשס"ה ובסך הכל השתתפו בו 742 סטודנטים הלומדים עבודה סוציאלית לתואר ראשון בשנים א', ב', ו- ג'. מתוך תשע תכניות לימוד לעבודה סוציאלית הפועלות בארץ השתתפו המוסדות הבאים: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית יהודה ושומרון (יו"ש). ההשתתפות הלא מלאה של כלל המוסדות משקפת את קריטריון הנוחות שאפיין הן את הפנייה למוסדות והן את מידת היענותם של המשתתפים בסקר. לאחר שנערך מבחן-קדם (pretest) ולאחר התאמת השאלונים נקבעו פגישות עם יו"ר תכניות הבוגר לעבודה סוציאלית ברחבי הארץ. עורכי המחקר נכנסו לשיעורים של שנה ראשונה ושנייה ללימודים. השאלונים חולקו לסטודנטים לאחר הסבר קצר, מולאו במקום בנוכחות החוקרים ונאספו על ידם. בשנה ג' בשל מבנה הלימודים השונה ניתנו השאלונים למורי הקורסים לחלוקה ואיסוף. עובדה זו יכולה להסביר את מיעוט המשיבים משנה ג' ללימודים ברוב המוסדות שנסקרו (שרלין, דווידוביץ ובירנבאום, 2006).

המדגם

מדגם הסטודנטים הלומדים עבודה סוציאלית לתואר ראשון כלל 643 סטודנטים בארבע אוניברסיטאות ו- 99 סטודנטים במכללת יו"ש; כאמור, 742 סטודנטים בסך הכל. 352 מהם תלמידי שנה א' 248 משנה ב' ו-142 משנה ג'.

מאפיני הסטודנטים

בכל המוסדות בשנת תשס"ה 91% מהלומדים היו נשים וקרוב ל-9% גברים. באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת חיפה כ-85% מהלומדים היו רווקים ואילו באוניברסיטת תל-אביב רק 71% היו רווקים. האחוז הגבוה ביותר של הסטודנטים הנשואים (20.8%) נמצא במכללת יו"ש. באוניברסיטה העברית 69.7% מההורים נולדו בישראל לעומת 52.7% מהורי הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. בקרב 66.1% מהסטודנטים באוניברסיטה העברית מוצא האם מישראל לעומת כ-61% בשאר מוסדות הלימוד. האחוז הגבוה ביותר של אבות יוצאי אסיה -אפריקה (23.2%) נמצא באוניברסיטת בן גוריון, לעומת 9% באוניברסיטה העברית. לבסוף, בקרב 63.4% מהסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון ובקרב 61.2% מהסטודנטים באוניברסיטה העברית המצב הכלכלי בבית ההורים היה מעל לממוצע לעומת כ-45% בשאר מוסדות הלימוד.

שאלון הסקר

השאלון תוכנן כסקר גישוש בנושא רוחניות ועבודה סוציאלית, וחובר על ידי הכותבת. הוא כולל תשע שאלות סגורות ואחת פתוחה. השאלות משקפות את השערות הסקר העיקריות: א. לקבל תמונה ראשונית שתאושש או תפריך את דבר היותה של הרוחניות היבט אינטגראלי בחייהם האישיים של הסטודנטים; ב. כי סטודנטים לעבודה סוציאלית יקשרו בין רוחניות וחוסן אישי ויגלו עניין בתכנית לימודים המשלבת קורסים בעלי אורינטציה יחודית זו במסגרתה; ג. תחומי העניין, אותם יבקשו הסטודנטים לשלב,יהיו כאלו שאינם נלמדים עדיין בתכניות הלימוד הפורמאליות בארץ.

בשל ריבוי התפישות והפרשנויות שניתנו למושג הרוחניות נבחרה ההגדרה הרווחת והשכיחה ביותר בספרות הרלוונטית והיא הוצגה בפתח השאלון כמוקד להתיחסות: "תפקיד העובד הסוציאלי הוא לתת מענה לאנשים בעלי צרכים ואמונות שונות ללא כל אפליה. אנשים שונים מחזיקים באמונות דתיות/רוחניות מגוונות. הגדרה אחת מתייחסת לרוחניות כאל הצורך האנושי לחיפוש אחר מטרה ומשמעות לאירועי חיים, ליחסים בין בני אדם ולאופן בו פועל היקום. עבור חלק מהאנשים מדובר בתחושת קשר פנימית עם כוח עליון כלשהו." שתי השאלות הראשונות (שאלות כן/לא) התייחסו לרוחניות וזיקה עצמית: "האם רוחניות מהווה חלק מחייך כרגע?"; "האם הינך עוסק בחייך הפרטיים בעיסוק רוחני כלשהו?" שאר הפריטים, מדורגים על סולם ליקרט מ-1 (כלל לא) עד 5 (במידה רבה מאוד), התייחסו לנושאים האלה: השפעת אמונות רוחניות על בחירת המקצוע, מידת תחושת נוחות אישית בשילוב רוחניות בהתערבות טיפולית, תפישת הרוחניות כמקור לחוסן אישי, מידת החשיפה לרוחניות במסגרת תכנית הלימודים, מידת העניין ברכישת ידע מקצועי המשלב טכניקות עבודה רלוונטיות במסגרת הטיפול. השאלה העשירית הפתוחה ביקשה ללמוד על הנושאים הספציפיים בתחום הרוחניות, תיאורטיים או טיפוליים, שהמשיבים היו מעונינים ללמוד לו ניתנה להם הבחירה (שרלין, דווידוביץ ובירנבאום, 2006).

ממצאים

התמונה הכללית העולה מהממצאים מראה על מידה רבה של עניין בנושא הרוחניות בהיבט אישי, לימודי ומקצועי. כשני שליש מהסטודנטים – (ראה לוח 1) חווים רוחניות כחלק מחייהם ורבים מהם מעוניינים כי נושא זה ייכלל במסגרת לימודי ההכשרה שלהם כעובדים סוציאליים (ראה להלן).

קשר בין רוחניות ומשתני רקע

לוח 1: רוחניות בהיבט אישי

האווירה בבית

כיום

האם רוחניות מהווה חלק מחייך כיום?

כן

לא

דתית ודתית מאוד

134 (90%)

14

148

מסורתית

70 (66%)

36

106

מסורתית במקצת

66 (65%)

36

102

לא דתית

186(54%)

160

346

סה"כ

456 (65%)

246

702

כפי שניתן לראות בלוח 1 יש אכן כצפוי קשר בין דתיות לרוחניות. ככל שסטודנטים הגדירו עצמם כדתיים יותר כך גברה הנטייה לרוחניות, עם זאת יותר ממחצית הסטודנטים שרוחניות מהווה חלק מחייהם הינם חילונים (לא דתיים או מסורתיים במקצת). דרך אחרת להתבונן בכך היא לציין ש 65% מכלל הסטודנטים דיווחו כי רוחניות מהווה חלק מחייהם בעוד רק 21% מהם הינם דתיים.

ממצא זה הולם את הספרות בהדגימו כיצד רוחניות נתפשת כמושג רחב יותר שמקיים קשרים עם דת אולם לא זהה לו. לא נמצאו קשרים בין עניין ועיסוק ברוחניות לבין משתני רקע של גיל, מין, מוצא, או השכלת הורים

הבטים רוחניים במחלקות לעבודה סוציאלית- ממצאים כלליים

כאמור רוב הסטודנטים (65%) ציינו כי רוחניות מהווה חלק מחייהם כרגע. 33% ציינו כי הם אף עוסקים בתרגול קבוע (מדיטציה, תפילה, יוגה, קורסי מודעות עצמית ועוד), ו- 76% מהם סבורים כי אמונות רוחניות עשויות להוות מקור לחוסן וכוח במידה רבה עד רבה מאוד (קטגוריות 4 ו- 5 בסולם ליקרט). לגבי שילובה של רוחניות בלימודי עבודה סוציאלית: 54% מהסטודנטים היו מעוניינים לרכוש ידע תיאורטי ומעשי בתחום במידה רבה עד רבה מאוד, בעוד הרוב המכריע (67%) לא נחשף לתכנים כאלו בכלל או במידה מועטה בלבד (21% נחשפו במידה בינונית ו-11% במידה רבה עד רבה מאוד) (שרלין, דוידוביץ ובירנבאום, 2006). מממצאים אלו עולה כי לתפישותיהם של סטודנטים לעבודה סוציאלית לגבי מקומה של הרוחניות בחיי הפרט ולשאיפותיהם המקצועיות לגבי שילובה במסגרת הלימודים יש הד קלוש בתכניות הנלמדות כיום.

קשרים בין רוחניות וחווית הלמידה

מספר מועט של קשרים מובהקים (שרמתם היתה ככלל נמוכה מאוד) נמצא בין זיקה לרוחניות לבין חווית הלמידה במחלקות לעבודה סוציאלית, ואלו מוצגים כאן לצורכי התרשמות בלבד.

1. באופן כללי, סטודנטים העוסקים בחייהם בעיסוק רוחני כלשהו נטו לבטא שביעות רצון גבוהה יותר הן מההוראה ((r = .15 , p<.001 והן מתמיכת המורה (r = .10, p<.001).

2. סטודנטים שרוחניות מהווה חלק מחייהם נטו להיות פחות שבעי-רצון מתמיכת המורה

r = -.10, p<.001)).

3. סטודנטים שהביעו עניין ברכישת ידע בהתערבויות חדשות המבוססות על רוחניות נטו להיות פחות שבעי רצון מההוראה : (r = -.10, p<.001)

4. סטודנטים שנחשפו במסגרת לימודיהם הנוכחיים לנושא הרוחניות נטו לדווח על שיפור בכישורי סטודנט (,(r = .20, p<.001 ונטו לגלות יותר שביעות רצון מתמיכת המורה (r = .12, p<.001).

5. סטודנטים שסבורים כי אמונות רוחניות עשויות להוות מקור לחוסן אישי נטו לגלות פחות שביעות רצון מההוראה: ((r = -.12, p<.001.

מהממצאים ניתן לזהות בבירור את העניין והצורך שמגלים הסטודנטים בנושא הרוחניות ובשילובו בתחום הטיפול ברוחניות בהלימה עם המשוער במטרות המחקר. צורך זה נענה אך במידה מועטה על ידי מוסדות הלימוד ויתכן שיש לכך השפעה על מידת שביעות הרצון ועל חווית הלמידה. ההסברים הבאים מבוססים על מתאמים חלשים יחסית ומובאים כאן ככיווני מחשבה בלבד. יתכן שאלו שמצליחים לייצר חוויה רוחנית כלשהי בעבור עצמם, אם באופן אישי או במסגרת מוסד הלימוד, נוטים לגלות יותר שביעות רצון מההוראה וחשים ששיפרו כישורי למידה. מאידך, בעלי העמדה התומכת ברוחניות נטו להיות פחות שבעי רצון מתמיכת המורה (אולי כיון שלא זכו לחוויה שביקשו) ואלו שגילו עניין בשילוב התחום בלמידה נטו להיות פחות שבעי רצון מההוראה, אולי מפני שלא מצאו לכך מענה.

רוחניות ובחירה בתחומי לימוד חדשים

השאלה (הפתוחה) האחרונה הניבה יבול של הצעות לתחומי לימוד שאינם מופיעים בתכניות הלימוד לעבודה סוציאלית בארץ. אלו ינותחו ניתוח תמתי ויוצגו בנפרד. בשלב זה ניתן להתרשם מחלק מהנושאים הנתפשים על ידי הסטודנטים כשייכים לתחום הרוחניות וכרלונטיים לעולם העבודה הסוציאלית: מקום האדם ביקום; אמונה בכוח עליון והשפעתה על נפש האדם; מסורות ואידאולוגיות רוחניות מתרבויות מזרח-מערב ;תיקשור; מדיטציה; ריפוי/הסתכלות גוף-נפש; משמעות החיים ;מהם חיים רוחניים? קבלה; טבע-תרפיה ועוד.

סיכום ודיון

במשך שני העשורים האחרונים התפתחה בעולם תפישה טיפולית הקוראת לרגישות להיבטים רוחניים שבחיי מטופלים. רגישות לרוחניות מתמקדת, בין השאר בפתיחות למגוון חוויות אנושיות שמטופלים עשויים לדווח עליהן, ביצירת מרחב טיפולי שיש בו מקום לשפה אחרת ולדיון בנושאים שנותרו עד לא מזמן מחוץ לחדר הטיפול כמו אמונות הקשורות לקיום, ליקום או לכוח עליון. עד אז, התאפיין יחסה של האקדמיה לתחום בחוסר ערך בולט שהובן על רקע פריחתו של המדע בתחילת המאה ה-20, שהציג הישגים טכנולוגיים מרשימים בעוד תחום האמונות הרוחניות/ דתיות נתפש כנחות ו"לא מדעי" (שמש, 2005). מסקירת הספרות עולה כי ההגדרה הרווחת ביותר לנושא הרוחניות מתייחסת לניסיונו של הפרט להבין את עצמו בקונטקסט של מציאות חיים כוללת, החיפוש אחר משמעות לאירועי חייו וקשריו הבין-אישיים , ביניהם שייכות ושותפות עם היקום או כוח עליון כלשהו באמצעותם מגשים הוא את עצמו.

ראשיתו של השינוי בקשרים שבין רוחניות והכשרת עובדים סוציאליים ב-1989 כשהקים פרופ' אדוארד קנדה (Canda) את העמותה לרוחניות ועבודה סוציאלית בארה"ב תוך שהוא מסביר: "רוחניות מעוגנת בעצם הקיום האנושי…בעת משבר, אבל או אובדן מתערערת לעיתים התחושה הבסיסית של משמעות, מי הוא האדם, מהי מטרת החיים ומהי מציאות. אי אפשר להימלט משאלות אלו, זו תהיה רשלנות מקצועית להתעלם מהן." (Miller, 2001) ב-1994, לאחר שנים של פעילות, הוסיף הגוף האחראי על הכרה אקדמית (אקרדיטציה) של תכניות ההכשרה בעבודה סוציאלית, ,The Council on Social Work Education את המונח "רוחניות" לרשימת המאפיינים של שונות אנושית. היום, לאחר בדיקה חוזרת של דרישות ההכרה האקדמית נכלל המושג "התפתחות רוחנית" במקביל להיבטים התפתחותיים ביולוגיים, חברתיים ותרבותיים. בעשור האחרון הצליחו הטיעונים, בעד הכללתם של קורסים המשלבים היבטים רוחניים בתכנית הלימודים, לשכנע אנשי אקדמיה בארה"ב שפיתחו אהדה לנושא. הם חשו שהתפתחות זו משרתת טוב יותר את הראיה ההוליסטית המצויה בבסיס פילוסופית העבודה של עובדים סוציאליים.

בעקבות שינוי מדיניות זה קמה תנועה חדשה למען הכללת הרוחניות בתוך הקוריקולום הפורמאלי בבתי ספר לעבודה סוציאלית בקרב אוניברסיטאות ציבוריות גדולות במדינות כ-Arkansas, Indiana, Nebraska, ( Rutgers University), NJ; (UCLA) California ,Texas, New York; כמו גם באוניברסיטאות יוקרתיות פרטיות כ-Bryn Mayr College, Columbia University,

Smith College.

אחת הסוגיות המשמעותיות שהועלו על ידי אנשי אקדמיה בהקשר זה היא סוגית מקומה של הדת במסגרת קורסים חדשים אלו והאם יש לכלול אותה כהיבט של רוחניות. הרבה מהכתיבה המוקדמת בשנים אלו עסקה בשאלה זו וחשפה מגוון של דעות המחייבות או שוללות את הרעיון, בעיקר בשל החשש שמא יכבשו לימודי דת את לימודי החול במסווה של חדשנות ומקוריות. השימוש במושגים של "כוח עליון שהוא בעל ידע וחכמה מעבר לנראה לעין ומעבר לנתפש באמצעות חושינו הרגילים" (Canda,1988) כפי שמופיע בספרות עלול לעורר תהיות באשר לטיבן האמיתי של אמונות רוחניות שמא אין הן אלא מטיפות לחזרה לדת.

בישראל, האקדמיה מגלה יחס מסויג כלפי תחום זה. מצד אחד ניתן לזהות גידול משמעותי במספר התיזות והדיסרטציות שאושרו למחקר על ידי אוניברסיטאות שונות בארץ ואשר סובבות סביב נושאים הנתפשים כרוחניים (תקשור ותפישת חיים, הקשר בין רוחניות וטיפול באכלנים כפייתיים, השפעת המדיטציה על שינויים בגלי המוח, תהליכי התעלות העצמי ואינדיוידואציה, ועוד) בשלל מחלקות כ- סוציולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך, ופסיכולוגיה. מצד שני העניין שמגלים החוקרים בתחום אינו מיתרגם להוראת קורסים אקדמאים בהכרח. חסרה ההכרה כי אנו עדים לסוג של שינוי תפישה בכל הקשור ל-well being האנושי, שהוא בעל נגיעה להתפתחות נפשית רגשית ורוחנית, ואשר יותר ויותר אנשים חווים אותו כמקור לחוסן אישי; ככזה יש ללמוד וללמד אותו.

התמונה הכוללת העולה מממצאי סקר זה הינה די ברורה: הסטודנטים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית בירושלים, חיפה, בן-גוריון, תל אביב ויו"ש שהשתתפו בסקר, מדווחים ברובם כי רוחניות הינה מרכיב אינטגראלי בחייהם וכי לדעתם אמונות רוחניות יכולות להוות מקור לכוח וחוסן נפשיים במידה רבה. יותר ממחציתם מעוניינים מאוד להרחיב את ידיעותיהם המקצועיות בזיקה כזו ורובם חושבים כי מידת החשיפה לתחום זה במסגרת תכנית הלימודים הינה חסרה או מועטה מאוד. יש אינדיקציות ראשוניות לכך שמשתנה הרוחניות הוא בעל השפעה על חווית הלמידה ומידת שביעות הרצון שכן סטודנטים החווים רוחניות בחייהם, בין אם באופן אישי או תוך חשיפה לתכני לימוד, נוטים להיות שבעי רצון יותר מההוראה ומדווחים על שיפור כישורי למידה. עוד עולה מהממצאים כי רוחניות נתפשת כמושג רחב המכיל בתוכו את הדתיות אך לא זהה לה. בכך מצטרפים הסטודנטים הישראלים לעמיתיהם מארה"ב וקנדה מבחינת השאיפה ללמוד (וללמד) כיצד לשלב בין רוחניות וטיפול. על פי ממצאי המכון לחקר ההשכלה הגבוהה בUCLA (2004) העניין ברוחניות מקיף את רוב הסטודנטים שנדגמו ללא קשר למגמת הלימוד שלהם. כדאי היה לבדוק אם הסטודנטים הישראלים מתנהגים באופן דומה ולהסיק מסקנות בהתאם. עוד ניתן ללמוד מממצאי הסקר הנוכחי כי תפישת מושג הרוחניות ויישומיו הינה רחבה ורבגונית; על כך יעידו מגוון תחומי הידע שזוהו ככאלו שעשויים להעשיר את לימודי הדיסיפלינה ואת הכשרת העובד הסוציאלי.

למרות זאת, יחסה של האקדמיה הישראלית לנושא הינו עדיין אמביוולנטי: הדבר בא היטב לידי ביטוי במאי 2006 כשכינס מכון ואן-ליר יום עיון שהוקדש לדיון בנושא זה ובכך הפך אותו לפומבי ("אקדמיה ורוחניות- הילכו שתיהן יחדיו"?). דיון זה מצטרף לקונפליקט הסובב סביב יעודה האמיתי של האקדמיה: יצירת ידע הנוטה אל המופשט מול ידע המושתת על מעורבות בבעיות החברה. שימור הקונפליקט עלול להרחיק את בתי הספר לעבודה סוציאלית מהאפשרות של מיצוי הפוטנציאל הלימודי האמיתי: הקניית ידע טיפולי חדשני. במובן זה, מתקיים בעבודה סוציאלית דיסונאנס בין אקדמיה ושדה שכן בפועל אנשי טיפול רבים רוכשים ידע חדש ומשלבים אותו בעבודתם הטיפולית. כך, איגוד העובדים הסוציאליים הציע בעת מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, מגוון סמינרים מקצועיים כ-פסיכותראפית גוף-נפש, פיתוח קשב בראייה בודהיסטית ועוד קורסים ("עוסי"ם בחזית ובעורף") שמשקפים את הפתיחות לגישות עבודה בעלות גוון אינטגרטיבי-הוליסטי בקרב העובדים הסוציאליים.

החברה הישראלית עוברת בתקופה האחרונה טלטלות עזות : פינוי יישובי חבל עזה, מלחמת לבנון השנייה, בנוסף למצבי אבל ושכול "כרוניים". מצבי לחץ אישיים, משפחתיים ולאומיים אלו, בהם מעורבים עובדים סוציאליים מאז ומתמיד, מעוררים צורך במנגנוני התמודדות רגשיים, ביניהם החיפוש אחר משמעות לאירועי חיים קשים. הטרוגניות החברה הישראלית רק מחדדת את הצורך להבין את העולם הרוחני של הציבור, דתיים וחילוניים על מנת שאפשר יהיה לעשות בו שימוש בעבודה טיפולית.

מעניין לציין כי ישנו תחום בעולם הטיפול, שעושה שימוש תדיר באמונות רוחניות ללא חשש לביקורת; מדובר בתחום המשבר הקיומי, כמו למשל ה"קירבה למוות", חולי כרוני וסופני והתמכרויות. אבדן, אבל ושכול היו תמיד פתוחים למגוון טכניקות עבודה המבוססות על אמונות פרטיות מגוונות של המטופל או כאלו שהציע המטפל. תפישת היקום, תפקיד וייעוד אנושי, מושג האלוהים או הכוח העליון, וקשריו של האדם הפרטי (הלא בהכרח דתי) עם אלו נתפשו לאורך הזמן כחלק אינטואיטיבי ואינטגראלי במסגרת השיח הטיפולי הדן בנושא חיים ומוות במובן הקיומי-אבסולוטי שלהם. כך הוא גם המצב בגישת 12 הצעדים היעילה בטיפול בהתמכרויות. שני נושאים רלוונטיים מקופלים במצב מסכן חיים: (א) הוא נתפש כמצב משברי אשר מזמין את האדם לגייס את כל מקורות החוסן העומדים לרשותו, ביניהם גם אמונותיו, ואלו הופכות ללגיטימיות בבחינת "יש לנסות את כל האופציות האפשריות"; (ב) הצורך האנושי בתקווה ונחמה של מטופל נוטה למות (וגם של המטפל בו) מאפשר התייחסות ל"פתרונות" שהם מעבר ליכולת השליטה והתפישה האנושית הרציונאלית. נראה כי אנשים הנוטים למות זוכים או לוקחים לעצמם את הזכות להביט על חייהם מפרספקטיבה אישית מבלי לחשוש פן יוגדרו כלא- רציונאליים. כך גם עם המכורים העוברים שלבי צמיחה נפשית המלווים בכניעה ובאמונה בכוח עליון (תחת הכניעה וה"אמונה" בסם) ובפיתוח יחסי עזרה עימו. במילים אחרות, ההיבט הרוחני בסיטואציות אלו זוכה לקונצנזוס כשהוא מאפשר היחלצות מתחושת חוסר האונים ומשמש משענת ומקור לחוסן.

זוהי אבחנה מעניינת, שעושה האקדמיה בנוגע למידת הלגיטימציה אותה העניקה לכתיבה, מחקר והוראת תחומי טיפול אלו שהם בעלי היבטים רוחניים ברורים. היא מעוררת שאלות ותהיות: מה מאפשר את הפתיחות הממסדית בהקשר של מצבים הקשורים במשבר קיומי ומוות, ומה צריך לקרות על מנת שפתיחות זו תכלול מצבים הקשורים בחיים?

הממצאים המובאים פה הינם מוגבלים מבחינת יכולת ההכללה שלהם ואולם בשל העובדה כי נושא זה טרם נחקר בשדה העבודה הסוציאלית הישראלית, נראה לנו ראוי להצביע עליהם. תוצאותיו של סקר גישוש זה מעוררות מחשבות לגבי הפער שבין נטיות ליבם של הסטודנטים לעבודה סוציאלית, המצויות בהלימה עם תמורות חברתיות בחברה המערבית, לבין תכניות הלימוד בבתי הספר לעבודה סוציאלית בישראל, אשר אינן נותנות לכך ביטוי ממשי. ללא ספק- לא כל התחומים שהוצעו בסקר מקומם בתכנית ההכשרה הפורמאלית; יש מקום לדון בידע שמקומו בהכשרה הבסיסית (לדוגמא: "רוחניות מהי?"; "משמעותה של רוחניות בתהליכי ריפוי ושינוי"; גישות טיפול הוליסטיות; גישות אינטגרטיביות בעבודה קהילתית- משנתו של קן וילבר ועוד), לעומת ידע נוסף שמתאים לתכניות המשך. ברור, עם זאת, על פי הספרות והממצאים, שהנושא מזמין ברור ומיקוד ודרושה חשיבה לגבי היישומים הפרקטיים האפשריים שלו באקדמיה ובשדה. בכל מקרה לא נכון יהיה להמשיך ולהתעלם מדעתו של קהל "הצרכנים" במוסדות האקדמיים שהם אנשי המקצוע לעתיד מה עוד שהוא משקף מגמה אוניברסאלית.

ראוי ונכון להמשיך ולחקור פער זה באופן מערכתי–מקיף, להמשיך להציג את הנושא מעל במות ראויות, אולי אף להעלותו לדיון במועצת בתי הספר לעבודה סוציאלית על מנת שנהיה צועדים עם המציאות ולא כנגדה.

בבליוגרפיה

איגוד העובדים הסוציאליים והאגודה לקידום העבודה הסוציאלית,(2006). לעו"סים בחזית ובעורף.

אלקיים,א. (2007). התפתחות נפשית ורוחנית בקבלה, הרצאה ניתנה במסגרת הכנס "פסיכולוגיה ורוחניות- התפתחות נפשית ורוחנית בתורות הרוחניות השונות", אוקטובר 2007, רעננה.

וילצ'נסקי, נ. (2001). דתיות ובריאות נפשית: משמעות בחיים, פחד מוות ותמיכה חברתית נתפסת, כמתווכים אפשריים של הקשר בין התנהגות דתית ואמונה דתית לבין רווחה נפשית ומצוקה נפשית. חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.

מייזלס, ע. (2006). האם ניתן ליישם את המתודולוגיה המדעית לגבי רוחניות? הרצאה במסגרת הכנס השישי של האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, מרץ, 2006, ירושלים.

שרלין, ש. דוידוביץ, נ. בירנבאום, ל. (2006). עבודה סוציאלית במוסדות אקדמיים בישראל: לימוד השוואתי. מחקרים: המכללה האקדמית יהודה ושומרון.

שמש,א. (2005). מקומה של החוויה הרוחנית בתהליך החלמתן של חברות "אכלני- יתר כפייתים"(או-אי). עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך בעבודה סוציאלית- אוניברסיטת חיפה.

Ai, A. (2002). Integration spirituality into professional education: A challenging but feasible task. Journal of Teaching in Social Work, 22(1/2), 103-130.

Amato-von & Hemert, K. (1994). Should social work education address religious issues/:Yes! Journal of Social Work Education, 30(1), 7-11.

Anand, B.K., China, G.S., & Singh, B. (1961). Some aspects of electroencephalographic studies in yogis. Electroencephalography and clinical Neurophisiology, 13, 452-456.

Apgar, B. (2000). Intercessory prayer and patient outcomes in coronary care units. American Family Physician, 61,(3), 813-820.

Birnbaum,L (2004). Integrating spirituality into Israeli Academia. Paper presented at the 36th Global Social Work Conference- Reclaiming Ourselves, Adelaide, Australia.

Birnbaum, L. (2005). Connecting to inner guidance; Mindfulness meditation and transformation of professional self-concept in social work students. Critical Work. 6(2),Retrieved January, 2006.

Brown, D., & Engler, J. (1986). The stages of mindfulness meditation: A validation study. Part 1. study and results. In K. Wilber, J. engler & D. Brown (Eds.), Transformation of consciousness Pp. 161-217, Boston: New Science Library/Shambhala.

Canda, E. (1988). Conceptualizing spirituality for social work: insights for direct perspectives. Social Thought, Winter 30-46.

Canda, E., R. & Furman, L. (1999). Spiritual Diversity in Social Work Practice: The Heart of Helping US: The Free Press.

Canda,E.R., & Smith, E.D.(2001). Transpersonal perspectives on spirituality in social work The Haworth Press, New-York..

Cascio, T, (1999).Religion and spirituality: diversity issues for the future. Journal of Multicultural-Social-Work. 7(3/4), 129-145.

Clarck, J. (1994). Should social work education address religious issues? No! Journal of Social Work Education,30(1), 12-16.

Coholic, D. (2002). Practice principles for social work and spirituality- a Focus on practice methods and relationships. Currents; new Scholarship in the Human services,1(1). Retrieved Sep. 2004 from http://fsw.ucalgary.ca/currents/diana_coholic/coholic.htm

Coholic, D. (2005). The helpfulness of spiritually-influenced group work in developing self-awareness and self esteem: a preliminary investigation. The ScientificWorldJourna, 5 ,789-802.

Davidson, R.J., Kabat- Zinn, J., Schumacher, J. (2003). Alterations in brain and immune function produced by mindfulness meditation. Psychosomatic Medicine. 2003, 65(4), 564-570.

Derezotes, D. S. (1995). Spirituality and Religiosity; Neglected Factors in Social Work Practice. Arete, 20(1), 1-15.

Duley, J.R., & Helfgott, C. (1990). Exploring a place for spirituality in the social work curriculum. Journal of Social Work Education, 26(3), 287-294.

Frankl, V. (1993). Life with meaning. Brooks/Cole Publishing Co. Pacific Grove, CA.

Gilbert, M. (2000). Spirituality in social work groups: Practitioners speak out. Social Work Groups, 22(4), 67-83.

Guillford, L. (2002). Spiritual care and psychiatric treatment: an introduction. Advances in Psychiatric Treatment, (8), 249-261.

Higher Education Research Institute, (2004). The spiritual life of college students: A national study of college students' search for meaning and purpose. Retrieved 12/7/06 from-heri@ucla.edu

Hodge, D.R. (2001). Spiritual assessment: a review of major qualitative methods and a new framework for assessing spirituality. Social work, 46(3), 203-214.

Hummer, R., Rogers, R., Nam, C., & Ellison, C.G. (1999). Religious involvement and U.S. adult mortality. Demography, 36, 273-285.

Joseph, V. (1988). Religion and social work practice. Social Casework: The Journal of Contemporary Social Work, Sep. 443-452.

Jung, C. G (1961). Memories, dreams, reflections. New-York: Random House.

Kamya, H. (2000). Hardiness and spiritual well-being among social work students: Implications for social work education. Journal of Social Work Education, 36(2), 231-240.

Kasamatsu, A., & Harari, T. (1966).An Electroencephalographic study on the Zen meditation. Folia psychiatria et Neurologica Japonica, 20, 315-336.

Koening, H. G. (2002). Spirituality and patient care. Randor, PA: Templeton Foundation Press.

Lutz, A., Greischar, L.L., Rawlings, N.B., Ricard, M.& Davidson, R.J. (2004). Long- term meditators self induce high amplitude gamma synchrony during mental practice. The Proceedings of thenational Academy of Science USA 101 (46) 16369-16373. www.quantomconsciousnessorg/EEGmeditation.htm

Retrieved 05/12/2005.

Maslow, A. (1968). Toward a psychology of being (2nd ed.). New York: Van Nostrand Reinhold.

Miller, D.W. (2001). Programs in social work embrace the teaching of spirituality. Retrieved: 14/8/06 from http://chronicle.com/free/v47/i36/36a1201.htm

Nash, M., & Stewart, B. (Eds.). (2002). Spirituality and Social Care- Contributing to personal and community Wellbeing. London: Jessica kingsley publishers.

Okundaye, J. N., Gray, C., & gray, L. B. (1999). Reimaging field instruction from a spiritually sensitive perspective: an alternative approach. Social Work, 44(4), 371-383.

Paragment, K.I. (1999). The psychology of religion and spirituality. Yes and no. The International Journal for the Psychology of Religion, 9(1) 3-6.

Rogers, C. (1961). On becoming a person, New York: Houghton Mifflin.

Russel, R. (1998). Spirituality and religion in Graduate Social Work education. Social thought, 18(2), 15-29.

Sheridan, M., Bullis, R.K., Adcock, C.R., Berlin, S.D & Miller, P.C. (1992). Practitioners' personal and professional attitudes and behaviors toward religion ad spirituality: Issues for education and practice. Journal of Social Work Education, 28(2), 190-203.

Sheridan, M, J., & Amato-von Hemert, K. (1999). The role of religion and spirituality in social work education and practice: A survey of student views and experiences. Journal of Social Work Education,30(3),363-376.

Washburn, M. (1990). Two patterns of transcendence. Journal of Humanistic Psychology, 3093), 84-112.

Wilber, K. (1977). The spectrum of consciousness. Wheaton, IL,: Quest Books.

Wilber, K. (1995). Sex, ecology, spirituality: The spirit of evolution. Boston:Shambhala.

Share
פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על מי מפחד מרוחניות?

  1. מאת דנה אבידר‏:

    שלום ליאורה. המאמר שפירסמת משך אותי מאוד. בימים אלו אני עושה תיזה על עמדות עובדים סוציאליים לתכנים רוחניים בנוגע למשמעות החיים. האם ישנו מקור אקדמי בו מאמר זה מפורסם?

    • מאת ד"ר ליאורה בירנבאום‏:

      הי דנה

      אני שמחה לשמוע שאת חוקרת את התחום.
      המאמר אליו את מתיחסת הוא אינטרנטי ואת יכולה להשתמש בו בעבודתך תוך ציון המקור האינטרנטי.
      הדבר הינו מקובל כעת בכתיבה מדעית.

      לגבי עמדות עוס"ים לנושא רוחניות- ישנו מחקר שערכתי בנושא "עבודה סוציאלית ורוחניות" משנת 2006.
      בדקתי את עמדות הסטודנטים לעבודה סוציאלית ביחס לרוחניות, ושילובה בתכנית הלימודים, זה היה מחקר משווה בין בחמש אוניברסיטאות בארץ

      תוכלי למצוא אותו בדו"ח מחקר ושמו: "עבודה סוציאלית במוסדות אקדמיים בישראל" 2006, שרלין, דוידוביץ ובירנבאום,
      המכללה האקדמית יהודה ושומרון.

      יש שם מידע מעניין על תפישות הסטודנטים ביחס לנושא ,ועל הפער שבין הרצוי למצוי בתכניות הלימודים
      ההשערה האישית שלי היא שאם יהיה מחקר חוזר המדדים יהיו אף יותר קיצוניים, כלומר, מידת הזיקה לרוחניות תתבטא כגדולה יותר במקביל לעליה ברצון לראות
      את הנושא כחלק מהקוריקולום האקדמי.

      מאחלת לך בהצלחה!
      ליאורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>